מדריכי יעדים
מצ’ונגצ’ינג הסייברפאנקית ועד עיירה שהסלע הוא הגג שלה: עשרה מקומות שבהם המציאות קיצונית יותר מהדמיון, מה מאומת בכל אחד מהם, ואיפה בכלל ישנים.
מאת Sherry AIפורסם: עודכן: 15 דקות קריאה
יש ערים יפות, יש ערים היסטוריות, ויש מקומות שגורמים לעצור ולשאול איך בכלל בנו את זה. עשר ערים ומקומות עירוניים שבהם המציאות נראית לפעמים קיצונית יותר מכל דימוי שנוצר במחשב.
צ’ונגצ’ינג היא עיר תלת ממדית: בתחנת Liziba רכבת המונורייל של קו 2 עוברת בתוך בניין מגורים, והמתחם Hongya Cave הוא מבנה עמודים בן 11 קומות על גדת הג’יאלינג במפגש עם היאנגצה.
אשגבאט מחזיקה בשיא גינס מ־25 במרץ 2013 לצפיפות הגבוהה בעולם של מבנים מחופי שיש לבן: 543 מבנים ו־4,513,584 מ״ר שיש בשטח של 22 קמ״ר.
בקובר פידי, לפי אתר התיירות של העיירה עצמה, כמחצית מהתושבים חיים בבתים חצובים באדמה שבהם הטמפרטורה נשארת 19–25 מעלות כל השנה.
מאטרה נרשמה כאתר מורשת עולמית ב־1993, ו־UNESCO מתאר אותה כדוגמה השלמה והמרשימה ביותר להתיישבות טרוגלודיטית באזור הים התיכון — יותר מאלף יחידות מגורים.
ברזיליה נרשמה ב־1987. UNESCO מציין את מתכנן הערים Lucio Costa ואת האדריכל Oscar Niemeyer, ואת המתאר העירוני שמושווה לצורת ציפור במעוף.
אאוגשימה נמצאת 358 ק״מ מדרום לטוקיו. לפי מדריך התיירות הרשמי של טוקיו האי כולו הוא לוע געשי שבתוכו לוע קטן נוסף, ומתגוררים בו כ־170 איש.
שיבאם נרשמה ב־1982 בזכות מגדלי לבני הבוץ שלה — ומאז 2015 היא ברשימת אתרי המורשת העולמית בסכנה.
רשת הרכבלים Mi Teleférico בלה פאס מחזיקה בשיא גינס לרשת רכבלי התחבורה הציבורית הגדולה בעולם: 10 קווים, 32 תחנות ו־33 ק״מ.
| המקום | מה יוצא דופן בו | כמה זמן | סטטוס נסיעה |
|---|---|---|---|
| צ’ונגצ’ינג, סין | עיר תלת ממדית; מונורייל שעובר בתוך בניין מגורים | 3–4 לילות | יעד פתוח |
| אשגבאט, טורקמניסטן | שיא גינס לצפיפות מבנים מחופי שיש לבן | 2–3 לילות | דורש בדיקת דרישות כניסה |
| קובר פידי, אוסטרליה | כמחצית מהתושבים חיים בבתים חצובים באדמה | 1–2 לילות | יעד פתוח, מרוחק |
| מאטרה, איטליה | מורשת עולמית; יותר מאלף יחידות מגורים חצובות | 2 לילות | יעד פתוח |
| סטניל דה לאס בודגאס, ספרד | גוש סלע טבעי שמשמש כגג של הרחוב | יום או לילה | יעד פתוח |
| ברזיליה, ברזיל | בירה שתוכננה מאפס ונרשמה כמורשת עולמית | 2 לילות | יעד פתוח |
| אאוגשימה, יפן | לוע געשי שבתוכו לוע נוסף; כ־170 תושבים | לילה אחד לפחות | פתוח, אך הגעה מורכבת |
| שיבאם, תימן | מגדלי לבני בוץ; ״מנהטן של המדבר״ | — | לא יעד נסיעה כרגע |
| לה פאס, בוליביה | רשת רכבלי התחבורה הציבורית הגדולה בעולם | 3 לילות | יעד פתוח |
| נייפידאו, מיאנמר | בירה שנבנתה מאפס בקנה מידה עצום | — | לא יעד נסיעה כרגע |
יש ערים יפות, יש ערים היסטוריות, ויש מקומות שגורמים לעצור ולשאול: איך בכלל בנו את זה?
רכבת שחוצה בניין מגורים. עיר בתוך לוע של הר געש. גורדי שחקים שנבנו מבוץ לפני מאות שנים. בתים שנחצבו בתוך מערות. ובירה שלמה שתוכננה כמעט מאפס.
אלה עשר ערים ומקומות עירוניים בעולם שבהם המציאות נראית לפעמים קיצונית יותר מכל דימוי שנוצר במחשב. לצד כל אחת מהן כתובה גם העובדה המאומתת שמאחורי הכותרת, וגם מה שכדאי לבדוק לפני שמזמינים מלון — כי בערים כאלה המיקום הוא לא פרט טכני אלא חלק מהחוויה.
דרום־מערב סין, במפגש הנהרות יאנגצה וג’יאלינג
מה בדיוק מיוחד: בתחנת Liziba, רכבת המונורייל של קו 2 של הרכבת הקלה עוברת דרך בניין מגורים רב קומות — הקומות שבהן עובר המסלול אינן משמשות למגורים, והמנהרה מבודדת מבחינה מבנית ואקוסטית מהבניין עצמו. המתחם Hongya Cave הוא מבנה עמודים מסורתי בן 11 קומות שנבנה לאורך מצוק על הגדה הצפונית של הג’יאלינג, ממש במפגש עם היאנגצה.
מתאים במיוחד ל: מי שאוהב ערים גדולות, נוף לילי דרמטי ואוכל חריף — לצ’ונגצ’ינג יש סגנון הוט־פוט משלה, נפרד מזה של סצ’ואן
שימו לב: אל תסמכו רק על המרחק במפה. בעיר הזאת 500 מטר בקו ישר יכולים לכלול מדרגות, מעליות והפרשי גובה של כמה קומות.
אם צריך לבחור עיר אחת לפתוח בה את הרשימה, זו צ’ונגצ’ינג. המטרופולין בנוי באזור הררי חד, והתוצאה היא עיר שמתנהגת כמו מבנה תלת ממדי ולא כמו מפה שטוחה.
כביש יכול לעבור מעל כביש, שמתחתיו מרכז מסחרי, שמתחתיו רחוב נוסף. יצאתם מבניין ב״קומת הקרקע״? ייתכן שאתם עשרות מטרים מעל רחוב אחר.
ובלילה מגיע החלק שבגללו העיר הפכה לכוכבת ברשתות: גורדי השחקים, הגשרים המוארים והמתחם ההיסטורי על גדת הנהר יוצרים יחד מראה שנראה כמו תפאורה של סרט סייברפאנק.
Sherry’s Take
לפני שמזמינים, בדקו לא רק את הכתובת אלא באיזה מפלס נמצאת הכניסה למלון ומה הגישה אליה. מלון שנראה קרוב לתחנה יכול להיות מעליה בשלוש קומות.
בירת טורקמניסטן, בין מדבר הקרקום להרי הקופטדאג
מה בדיוק מיוחד: ב־25 במרץ 2013 קיבלה אשגבאט שיא גינס לצפיפות הגבוהה בעולם של מבנים מחופי שיש לבן: 543 מבנים חדשים שחופו ב־4,513,584 מ״ר של שיש לבן, בשטח של 22 קמ״ר.
מתאים במיוחד ל: מי שנמשך לאדריכלות מונומנטלית ולערים שנראות כמו קונספט־ארט שהתממש
שימו לב: דרישות הכניסה לטורקמניסטן אינן שגרתיות ומשתנות מעת לעת. בדקו את התנאים העדכניים מול הגורמים הרשמיים הרבה לפני שמזמינים טיסה או מלון, ולא אחרי.
מגיעים לאשגבאט ומרגישים כאילו מישהו החליט לבנות עיר שלמה לפי פלטת צבעים אחת. שדרות עצומות, מבני ממשל מונומנטליים, כיכרות ומבנים מחופי שיש לבן.
הניגוד בין האדריכלות הגרנדיוזית לבין המרחבים העירוניים הרחבים והריקים יחסית הופך אותה לאחת הבירות הסוריאליסטיות בעולם — ולאחת המצולמות פחות.
Sherry’s Take
היצע הלינה באשגבאט מצומצם מאוד ביחס לגודל העיר. אם החלטתם לנסוע, סגרו מלון מוקדם — אין כאן שוק עמוק של אלטרנטיבות.
מרכז דרום אוסטרליה, על הכביש שבין אדלייד לאליס ספרינגס
מה בדיוק מיוחד: לפי אתר התיירות של קובר פידי, מוערך שכ־50% מהתושבים חיים היום מתחת לאדמה, והחדרים התת קרקעיים שומרים על טמפרטורה אחידה של 19 עד 25 מעלות ביום ובלילה לאורך כל השנה. יש בתים תת קרקעיים שמשתרעים על עד 450 מ״ר. העיירה מציגה את עצמה כבירת האופל של העולם.
מתאים במיוחד ל: מי שכבר עושה את המסלול הארוך במרכז אוסטרליה ורוצה לילה אחד שהוא לא עוד מוטל
שימו לב: זו נקודה מרוחקת מאוד. תכננו את מרחקי הנהיגה, את התדלוק ואת שעות האור מראש — לא לפי תחושת בטן.
מעל הקרקע קובר פידי נראית כמו יישוב קטן באמצע נוף מדברי כמעט ריק. אבל חלק גדול מהסיפור שלה נמצא דווקא מתחת לאדמה.
החום הקיצוני באזור הוביל את הכורים ליצור בתי מגורים חצובים בסלע, המכונים dugouts. אתר התיירות של העיירה עצמה מספר שהרעיון יוחס לחיילים ששבו מהחפירות של מלחמת העולם הראשונה — ומאז הוא פשוט נשאר.
Sherry’s Take
אם כבר הגעתם עד לכאן, לינה מתחת לאדמה היא חלק מהחוויה ולא רק מקום לישון בו. בדקו בעמוד המלון אם החדר עצמו תת קרקעי או שרק חלק מהמתחם.
חבל בזיליקטה, דרום איטליה
מה בדיוק מיוחד: מאטרה נרשמה כאתר מורשת עולמית של UNESCO ב־1993. התיאור הרשמי קורא לה הדוגמה השלמה והמרשימה ביותר להתיישבות טרוגלודיטית באזור הים התיכון, ומציין שבשטח של 1,016 הקטר יש יותר מאלף יחידות מגורים חצובות לצד מספר רב של חנויות ובתי מלאכה.
מתאים במיוחד ל: טיול איטי, זוגות, וכל מי שמחפש עיר שאפשר ללכת בה שעות בלי תוכנית
שימו לב: ה־Sassi הוא רובע של מדרגות ומדרונות. עם מזוודה גדולה או עם עגלה זו לא הליכה קלה מהחניה למלון.
מאטרה נראית מרחוק כמו תפאורה מקראית. רובע ה־Sassi מורכב ממערכת יוצאת דופן של בתים, כנסיות ומבנים שנבנו ונחצבו בתוך הסלע והמערות, בשכבות שמטפסות זו מעל זו.
והיום קורה שם משהו נהדר: חלק מהמערות העתיקות הפכו למלונות בוטיק, כך שאפשר באמת לישון בתוך הסיפור ולא רק לצלם אותו מבחוץ.
Sherry’s Take
השאלה הראשונה לפני הזמנה במאטרה היא אם המלון נמצא בתוך ה־Sassi או בעיר החדשה שמעליו. שני הדברים נקראים ״מאטרה״ ומרגישים אחרת לגמרי.
מחוז קדיס, אנדלוסיה — על ערוץ נהר קטן, סמוך לרונדה
מה בדיוק מיוחד: בשני הרחובות המפורסמים של העיירה גוש הסלע הטבעי משמש כגג מלא מעל בתי המגורים, בתי הקפה והרחוב עצמו — ולא כקיר אחורי בלבד. השמות מתארים בדיוק את ההבדל ביניהם: רחוב השמש ורחוב הצל.
מתאים במיוחד ל: יום אחד או לילה אחד, כחלק ממסלול בכפרים הלבנים של אנדלוסיה
שימו לב: העיירה קטנה והרחוב המרכזי צר. באמצע היום הוא מתמלא, וזה בדיוק הזמן שבו קשה לראות אותו.
כאן לא חצבו רק בית בתוך סלע. בחלק מהרחובות הסלע הענק שמעל העיירה הוא למעשה התקרה של המבנים ושל הרחוב עצמו.
במקום לבנות הכול מהיסוד, חלק מהבתים פשוט סגרו חזית מתחת לגוש הסלע הטבעי. הרחובות Cuevas del Sol ו־Cuevas de la Sombra הם המקומות שבהם מבינים את זה תוך שנייה — האחד מקבל שמש רוב היום, השני כמעט לא רואה אותה בכלל.
Sherry’s Take
הגיעו מוקדם בבוקר. גם לצילום וגם בשביל להבין את הגודל של הסלע כשאין מתחתיו שלושה טורים של אנשים.
המחוז הפדרלי, במרכז ברזיל
מה בדיוק מיוחד: ברזיליה נרשמה כאתר מורשת עולמית של UNESCO ב־1987. התיאור הרשמי מגדיר אותה כבירה שנוצרה יש מאין במרכז המדינה ב־1956 וכאבן דרך בתולדות התכנון העירוני, ומציין את מתכנן הערים Lucio Costa ואת האדריכל Oscar Niemeyer — ואת מתאר הרבעים המנהליים והמגורים שמושווה לעיתים קרובות לצורת ציפור במעוף.
מתאים במיוחד ל: חובבי אדריכלות ועיצוב, ועצירה קצרה בדרך ליעדים אחרים בברזיל
שימו לב: ברזיליה לא בנויה להולכי רגל. המרחקים בין המבנים המפורסמים גדולים בהרבה ממה שנראה בתמונות מהאוויר.
בניגוד לערים שהתפתחו במשך מאות שנים באופן אורגני, ברזיליה היא ניסוי עצום ומכוון בתכנון עירוני.
העיר חולקה לצירים ולאזורים בעלי תפקידים מוגדרים, והאדריכלות המודרניסטית שלה כל כך ייחודית שהיא הוכרזה כאתר מורשת עולמית — מקרה נדיר של עיר שנרשמה בזכות תכנון בן עשרות שנים בלבד.
Sherry’s Take
כדאי לראות את העיר גם מלמעלה, ממגדל תצפית או מטיסה, כדי להבין את התכנון. מהקרקע קשה לראות את הצורה שבגללה העיר מפורסמת.
אי בשרשרת איי איזו, מבחינה מנהלית חלק ממחוז טוקיו
מה בדיוק מיוחד: אין דרך להגיע לאאוגשימה חוץ מדרך האי האצ’יג’וג’ימה, 70 ק״מ צפונה: כשעתיים וחצי בספינה, או 20 דקות במסוק.
מתאים במיוחד ל: מי שמוכן לשלב אי מרוחק בתוך טיול ליפן, ולא רק להוסיף עוד עיר
שימו לב: ההגעה תלויה במזג אוויר ובים. אל תבנו מסלול צפוף סביב אאוגשימה — מקום מרוחק כזה דורש ימי גמישות משני צדדיו.
זו לא באמת ״עיר״ גדולה אלא יישוב זעיר, אבל אי אפשר להשאיר אותו מחוץ לרשימה.
מדריך התיירות הרשמי של טוקיו מתאר את אאוגשימה כאי געשי מרוחק, 358 ק״מ מדרום לטוקיו, והמרשים מכול: האי כולו הוא לוע געשי, ובתוכו נמצא הר געש קטן נוסף. חיים בו כ־170 איש.
יש בו פעילות גיאותרמית פעילה, ולפי אותו מדריך יש בסמוך למחנאות סאונה גיאותרמית, ומחוץ למתקן פתחי אדים געשיים שבהם מבשלים ביצים ובטטות. גם ארגון התיירות הלאומי של יפן מציין את הבישול על אדי הגעש ואת הסאונה שמופעלת באנרגיה גיאותרמית.
Sherry’s Take
היצע הלינה על האי עצמו זעיר ואינו מופיע במערכות ההזמנה הרגילות. את הבסיס לטיול בונים בדרך כלל בטוקיו או בהאצ’יג’וג’ימה.
ואדי חצ’רמאוט, מזרח תימן
מה בדיוק מיוחד: UNESCO רשם את שיבאם ב־1982 ומתאר אותה כאחת הדוגמאות העתיקות והטובות ביותר לתכנון עירוני המבוסס על עיקרון הבנייה האנכית, עם מבני מגורים בני עד שבע קומות על תוכנית רשת מוסדרת — ומכאן הכינוי ״מנהטן של המדבר״. מאז 2015 היא ברשימת אתרי המורשת העולמית בסכנה.
שימו לב: המצב בתימן הופך את המקום לבלתי נגיש לתיירות. אנחנו מביאים אותו כאן כידע, לא כיעד.
הרבה לפני ניו יורק ודובאי, אנשים כבר חשבו לגובה. העיר העתיקה המבוצרת של שיבאם מפורסמת במגדלי המגורים הגבוהים שלה, הבנויים מלבני בוץ מיובשות בשמש ומתנשאים מעל שולי המצוק.
אבל כאן יש הסתייגות חשובה: זו אינה המלצת נסיעה. זהו מקום מדהים שכדאי להכיר, ולא יעד להזמין אליו מלון.
Sherry’s Take
אם הרעיון של עיר אנכית עתיקה מדבר אליכם, החוויה הזמינה הקרובה ביותר היא דווקא עיר מדרגות אחרת מהרשימה הזאת — מאטרה.
מערב בוליביה, בקניון עמוק מתחת לרמת האלטיפלאנו
מה בדיוק מיוחד: Mi Teleférico מחזיקה בשיא גינס לרשת רכבלי התחבורה הציבורית הגדולה בעולם — 10 קווים, 32 תחנות ו־33 ק״מ של מסלול, נכון לפתיחת הקו הכסוף ב־9 במרץ 2019. לפי בריטניקה, העיר משתרעת בין 3,250 ל־4,100 מטר מעל פני הים והיא הבירה הלאומית הגבוהה בעולם — אם כי מבחינה חוקתית הבירה של בוליביה היא סוקרה, ולה פאס היא מושב הרשות המבצעת והמחוקקת.
מתאים במיוחד ל: מי שאוהב ערים אנכיות, שווקים ותחבורה שהיא בעצמה אטרקציה
שימו לב: הגובה מורגש מיד. תנו לגוף יום להסתגל לפני מסלול מאומץ, וקחו בחשבון שגם עלייה במדרגות מרגישה אחרת כאן.
לה פאס בנויה בתוך טופוגרפיה דרמטית, כששכונות שלמות מטפסות על צלעות ההרים מסביב. אחת הדרכים הטובות להבין את העיר היא דווקא מלמעלה.
מערכת הרכבלים העירונית Mi Teleférico הפכה את הנסיעה מעל העיר לחלק מחיי היום יום ולא רק לאטרקציה. מהקרונות רואים שכבות אינסופיות של בניינים מטפסים, וברקע את פסגות הקורדיירה ריאל.
Sherry’s Take
לפני שסוגרים מלון בלה פאס, בדקו קרבה לתחנת רכבל ולא רק קרבה למרכז. הפרש של שכונה אחת יכול להיות הפרש של מאות מטרים בגובה.
מרכז מיאנמר, כ־320 ק״מ צפונית ליאנגון
מה בדיוק מיוחד: לפי בריטניקה, הבנייה החלה ב־2004 באתר מבודד ליד העיר פיינמנה. הממשל החל לעבור ב־2005, והעיר הוכרזה רשמית כבירה במרץ 2006. בשנותיה הראשונות היא כללה בעיקר מבני ממשל, מלונות יוקרה, דירות ושדה תעופה.
שימו לב: בגלל המצב הביטחוני והפוליטי במיאנמר, יש לבדוק אזהרות מסע עדכניות לפני כל תכנון נסיעה. גם כאן — סעיף לידיעה, לא להזמנה.
נייפידאו נבנתה בקנה מידה עצום, והדבר שהפך אותה לתופעת אינטרנט הוא הניגוד: שדרות רחבות במיוחד ומבני ממשל אדירים מול תחושת צפיפות נמוכה מאוד בחלקים מסוימים של העיר.
אבל כמו במקרה של תימן, המקום המעניין ביותר אינו בהכרח מקום שכדאי לנסוע אליו עכשיו.
Sherry’s Take
עיר שנבנתה מראש כבירה מנהלית היא סיפור מרתק בפני עצמו. אם זה מה שמושך אתכם, ברזיליה נותנת בדיוק את אותה שאלה — ואפשר לנסוע אליה.
צ’ונגצ’ינג.
מאטרה ושיבאם מספרות מה בני אדם הצליחו לבנות בעבר. אאוגשימה היא פלא של הטבע. ברזיליה היא ניסוי בתכנון עירוני. כל אחת מהן מדהימה בקטגוריה שלה.
אבל צ’ונגצ’ינג מרגישה כמו הצצה לעיר מסוג אחר לגמרי: עיר אנכית, עצומה ומוארת שבה רכבות, כבישים, בניינים, גשרים ומפלסי רחוב מתחברים זה לזה בצורה שהמוח צריך כמה דקות כדי לפענח. וזו בדיוק הסיבה שהיא הפכה לאחת הערים המצולמות והמסקרנות של השנים האחרונות.
כשמחפשים מלון בערים כאלה, מספר הכוכבים הוא הפרמטר הכי פחות מעניין. מה שקובע את החוויה הוא בדרך כלל פרט אחד שספציפי למקום.
בצ’ונגצ’ינג — באיזה מפלס נמצאת הכניסה, ואיך מגיעים אליה ברגל.
במאטרה — אם המלון נמצא בתוך ה־Sassi או בעיר החדשה שמעליו.
בלה פאס — המרחק לתחנת רכבל, ולא המרחק למרכז.
בקובר פידי — אם החדר עצמו תת קרקעי, או שרק הלובי.
בסטניל — אם החלון פונה אל הסלע או אל הגבעה.
Sherry’s Take
לפעמים המיקום של המלון הוא חלק מהסיפור של העיר עצמה. אם לא ברור לכם מה בדיוק כתוב בעמוד של מלון מסוים, זו בדיוק שאלה ששווה לשאול את שרי לפני שסוגרים.
הרשימה הזאת מחזיקה שני סוגי מקומות, וכדאי לא לערבב ביניהם. יש כאן ערים שאפשר לקום ולנסוע אליהן מחר, ויש שתיים — שיבאם ונייפידאו — שנמצאות כאן כידע בלבד.
מה שמשותף לכל השאר הוא שהשאלה ״איפה לישון״ בהן היא לא שאלה טכנית. מפלס, רובע, מרחק מרכבל או עומק מתחת לאדמה — הפרט הזה הוא שיקבע אם חוויתם את העיר או רק עברתם לידה.
ואם אתם לא בטוחים מה בדיוק מסתתר מאחורי התיאור של מלון מסוים, זו בדיוק שאלה ששווה לשאול את שרי לפני שסוגרים.
Sherry AI היא מערכת התוכן והמחקר של SherryStay, המסקרת מלונות, יעדים, מגמות תיירות וחוויות אירוח ברחבי העולם.
מקור: SherryStay.com
פורסם: · עודכן:
