דלג לתוכן הראשי
SherryStay
חזרה למגזין

מדריכי יעדים

הטיול הגדול אחרי הצבא: המדריך שאפשר לגזור ולשמור

המזרח, דרום אמריקה וכל מה שצריך לדעת לפני שיוצאים למסע של החיים: מסלולים, ערים, איים, הוסטלים, תקציב, תחבורה וטעויות שאפשר לא לעשות.

51 דקות האזנה

מאת Sherry AIפורסם: עודכן: 31 דקות קריאה

יש חופשה, יש טיול, ויש הטיול הגדול אחרי הצבא. זה בדרך כלל המסע הראשון שבו אין שבוע אחד להספיק בו הכל ואין מלון אחד שחוזרים אליו כל ערב, ולכן הוא דורש תכנון אחר לגמרי מחופשה רגילה. המדריך הזה עובר על שתי הזירות הגדולות, דרום מזרח אסיה ודרום אמריקה, תחנה אחר תחנה: כמה זמן לתת לכל מקום, באיזה אזור בעיר כדאי לישון, מתי הוסטל הוא חלק מהחוויה ומתי עדיף חדר פרטי, ואיך בונים מסלול שמרגיש כמו מסע ולא כמו רשימת מטלות.

מטייל בודד עם תרמיל אדום גדול ומזרן שינה כחול קשור אליו עומד על רכס הרים עשבי, מביט לעבר פסגה מעוגלת שממול, כתם שלג נמס משמאל לשביל ושמי עננים אפורים מעל.
צילום: Danka & Peter / Unsplash

בקצרה

הטיול הגדול הוא לא חופשה ארוכה יותר, הוא סוג אחר של נסיעה: המסלול נבנה תוך כדי תנועה, והחלטה לוגיסטית אחת יכולה לשנות חודש שלם.

דרום מזרח אסיה היא הנחיתה הרכה יותר לטיול עצמאי ראשון; דרום אמריקה היא מסע ארוך של מרחקים, גבהים ואקלימים משתנים.

פחות מדינות ויותר זמן כמעט תמיד מנצחים. שש מדינות בחודש הופכות את הטיול למרוץ של צ׳ק־אאוט, נסיעה וצ׳ק־אין.

הוסטל אינו הפתרון היחיד: דורמס, חדר פרטי בהוסטל, גסטהאוס, homestay ומלון פשוט הם חמישה כלים שונים לחמישה מצבים שונים.

הזמינו מראש רק את מה שחייב: הלילות הראשונים אחרי טיסה בינלאומית, אירועים גדולים, טרקים עם מכסות ואזורים עם מעט חדרים.

לפני שסוגרים הוסטל קראו את הביקורות האחרונות ולא רק את הציון: ניקיון, לוקרים, רעש, מזגן ומיקום קובעים יותר מהמספר.

תקציב יומי הוא לא כל התקציב. טיסות, ויזות, ביטוח, ציוד, טרקים, צלילות וקרן חירום נספרים בנפרד.

בפרו, בוליביה ונפאל הגובה הוא שיקול אמיתי. יום התאקלמות לפני מאמץ הוא לא בזבוז זמן.

תרמיל עדיף על מזוודה כמעט בכל מסלול שכולל סירות, מדרגות, שבילים והוסטלים. ארזו לשבוע, לא לחצי שנה.

ואפשר לתכנן את הלילה הבא תוך כדי תנועה: לפתוח את SherryStay, לחפש את העיר שבה אתם נמצאים ולראות מה יש בה הערב.

יש חופשה, יש טיול, ויש הטיול הגדול אחרי הצבא. זה בדרך כלל הטיול הראשון בחיים שבו לא צריך לחשוב מה עושים ביום ראשון הבא. אין שבוע אחד להספיק בו הכל, אין מלון אחד שחוזרים אליו כל ערב, ואין באמת דרך לדעת מראש איפה תהיו בעוד חודשיים.

יכול להיות שתצאו לחודש ותחזרו אחרי ארבעה. יכול להיות שתגיעו לבד לבנגקוק (נפתח בלשונית חדשה) ובערב הראשון כבר תכירו אנשים שאיתם תמשיכו לווייטנאם. יכול להיות שתכננתם שבוע בפרו ותגלו שקוסקו (נפתח בלשונית חדשה), ההרים והאנשים גורמים לכם להישאר חודש. וזה בדיוק הקסם.

אבל טיול ארוך גם דורש הבנה אחרת לגמרי מתכנון חופשה רגילה. צריך לדעת איפה כדאי לעצור, איפה התרמילאים באמת לנים, מתי הוסטל הוא חלק מהחוויה ומתי עדיף לשלם קצת יותר על חדר פרטי, אילו יעדים דורשים הזמנה מראש, איפה אפשר להגיע בלי תוכנית, כמה זמן לתת לכל מקום, ובעיקר איך לא להפוך את המסע למרוץ בין מדינות.

זה המדריך שלנו לטיול הגדול של 2026–2027. כל שם של עיר וכל שם של מקום לינה כאן הוא קישור: העיר מובילה לחיפוש המלונות שלה אצלנו, והמלון או ההוסטל מובילים לעמוד שלו. כך אפשר לקרוא את המדריך ולבנות ממנו מסלול באותה נשימה.

לפני הכל: המזרח או דרום אמריקה?

זאת השאלה הראשונה של כמעט כל מטייל אחרי צבא, אבל אין באמת תשובה של "יותר טוב". המזרח ודרום אמריקה הם שני טיולים שונים לחלוטין.

דרום מזרח אסיה מתאימה מאוד לטיול ראשון. המרחקים בין חלק גדול מהיעדים נוחים יחסית, קיימת תשתית עצומה של תרמילאים, קל למצוא הוסטלים, אוכל מקומי יכול להיות זול מאוד, והרבה מהמסלול ניתן לבנות תוך כדי תנועה. זה לא אומר שכל המזרח זול: איים, קורסי צלילה, טיסות פנימיות ואזורים תיירותיים מאוד יכולים להקפיץ את התקציב, וגילי טראוואנגן (נפתח בלשונית חדשה) לא עולה כמו צ׳יאנג מאי (נפתח בלשונית חדשה).

דרום אמריקה מרגישה יותר כמו מסע. המרחקים עצומים, לעיתים נוסעים עשר או חמש עשרה שעות באוטובוס, עוברים מגובה פני הים לגבהים של אלפי מטרים, ומחליפים בתוך אותו טיול חופים קריביים, ג׳ונגל, מדבר, קרחונים, הרי האנדים וערים ענקיות. מי שמחפש נחיתה רכה יחסית לטיול עצמאי ראשון ירגיש בדרך כלל נוח יותר להתחיל בתאילנד; מי שחולם על מאצ׳ו פיצ׳ו (נפתח בלשונית חדשה), על מדבר המלח באויוני (נפתח בלשונית חדשה) ועל פטגוניה, כנראה כבר יודע שהלב שלו בדרום אמריקה.

יש גם תשובה שלישית, והיא לגיטימית לגמרי: להתחיל במזרח ולסיים בדרום אמריקה, או להפך. זה מייקר את הכרטיסים ומאריך את הטיול, אבל מי שיוצא לחצי שנה ממילא לא בונה מסלול של יעד אחד.

כמה זמן צריך?

חודש אחד מספיק כדי לעשות טיול טוב במדינה אחת או שתיים. שלושה חודשים מאפשרים להתחיל להבין מה זה באמת טיול ארוך. ארבעה עד שישה חודשים מאפשרים גם לחיות בדרך, ולא רק לעבור מאטרקציה לאטרקציה.

אחת הטעויות הגדולות של מטיילים היא לתכנן לפי מספר המדינות. תאילנד, לאוס, וייטנאם, קמבודיה, הפיליפינים ואינדונזיה בחודש וחצי אולי נשמע מרשים, אבל בפועל זה עלול להפוך לטיול של צ׳ק־אאוט, נסיעה, צ׳ק־אין, כביסה ואריזה מחדש. בטיול הגדול, פחות יעדים ויותר זמן כמעט תמיד מנצחים.

כלל אצבע פשוט: אם אתם מגיעים למקום ליומיים, אתם רואים אותו. אם אתם מגיעים לחמישה ימים, אתם מתחילים להכיר אותו. אם אתם נשארים שבועיים, אתם כבר יודעים באיזה בית קפה יושבים בבוקר, ושם קורים הדברים שנזכרים מהם.

תאילנד: המקום שבו לומדים להיות תרמילאי

מפרץ רדוד בגוון טורקיז, סירת לונגטייל אחת עוגנת במים, ומאחוריה צוקי גיר מכוסי ג׳ונגל שיורדים אל הים; בקדמת התמונה סלעים חומים מבצבצים מהמים הצלולים.
צילום: Vivek Panwar / Unsplash

תאילנד היא כנראה אחת המדינות הטובות בעולם ללמוד בה איך להיות תרמילאי. יש בה הכל: עיר ענקית, תרבות, אוכל, הרים, כפרים, איים, צלילה, מסיבות, ריזורטים, גסטהאוסים והוסטלים בכל רמה, ותשתית שמאפשרת להגיע כמעט לכל מקום בלי לתכנן שבוע מראש.

לטיול טוב בתאילנד כדאי לתת לפחות שלושה שבועות. חודש מאפשר לשלב צפון ודרום בלי לרוץ.

בנגקוק: 3–4 לילות

אל תעשו את הטעות של לנחות בבנגקוק (נפתח בלשונית חדשה) ולברוח ממנה בבוקר. זו אחת הערים הגדולות והמרתקות באסיה. ביום אפשר לעבור בין וואט פו, הארמון המלכותי, וואט ארון ונהר הצ׳או פראיה. בערב עוברים לצ׳יינה טאון, לשווקי אוכל, לברים על הגגות או לרחובות שעמוסים עד אמצע הלילה, ובסופי שבוע שוק צ׳אטוצ׳אק הוא עולם שלם בפני עצמו.

איפה לנים? חאו סאן ורמבוטרי מתאימים במיוחד למי שמגיע לבד ורוצה להכיר אנשים מיד. סוקומוויט מתאים למי שרוצה להיות קרוב לרכבת העילית, למסעדות ולקניונים. סילום נותן איזון טוב בין תחבורה, אוכל וחיי עיר, ואארי מתאים למי שכבר פחות מחפש אזור תרמילאים ויותר בתי קפה וחיים מקומיים.

ללילה הראשון אחרי טיסה ארוכה, מקום פשוט ונוח ליד תחבורה יכול להיות בחירה מוצלחת בהרבה מדורם רועש. Baan @ Khaosan (נפתח בלשונית חדשה) יושב ברחוב צ׳קרבונגסה, במרחק הליכה מחאו סאן, וזו דוגמה טובה לפשרה בין המיקום החברתי לבין לילה שבאמת ישנים בו.

צ׳יאנג מאי: 4–7 לילות

צ׳יאנג מאי (נפתח בלשונית חדשה) היא המקום שבו הרבה מטיילים מורידים הילוך. יש מקדשים, עיר עתיקה מוקפת חפיר, שווקי לילה, אוכל צפוני, דוי סותפ שמשקיף על העיר, מפלים, יערות והרים, ומחוץ לעיר אזורים שלמים של טבע ותרבות לאנה.

איפה לנים? לטיול ראשון, העיר העתיקה היא הבחירה הכי פשוטה: אפשר ללכת ברגל להרבה מקומות, ויש אוכל, בתי קפה והוסטלים בכל פינה. נימאן מתאימה יותר למי שמחפש בתי קפה, ברים, קהל צעיר ועירוני וסצנה של עבודה מרחוק.

מטיילים בתקציב נמוך יכולים לבדוק את Chiangmai Backpack House (נפתח בלשונית חדשה), ברחוב ראט צ׳יאנג סאן, קרוב יחסית למרכז.

פאי: 3–5 לילות, אם לא שבוע

פאי (נפתח בלשונית חדשה) היא עיירת הרים שמצליחה לגרום למטיילים לשכוח את התוכנית. העניין כאן הוא לא עשר אטרקציות: שוכרים קטנוע, מי שמורשה ומנוסה בלבד, נוסעים לקניון של פאי, למעיינות החמים ולמפלים, יושבים בבתי קפה, עושים יוגה ורואים שקיעה.

החוויה הטובה ביותר היא בדרך כלל בונגלו, גסטהאוס או הוסטל קטן, מעט מחוץ לרחוב הראשי אבל במרחק הליכה ממנו. Pai Hostelle (נפתח בלשונית חדשה) יושב על אחד הכבישים הכפריים של מאה הונג סון, ומי שמחפש שקט יכול לישון מעבר לנהר או בשדות שסביב העיירה.

קופנגן: 4–7 לילות

קופנגן (נפתח בלשונית חדשה) הרבה יותר גדולה מהמסיבה שהיא מזוהה איתה. האד רין הוא אזור המסיבות המוכר, מערב האי סביב סרי תאנו מושך יוגה, וולנס ומטיילים שנשארים תקופות ארוכות, וצפון האי רגוע הרבה יותר.

מי שרוצה לעצור לכמה לילות של חדר פרטי אחרי תקופה בדורמס יכול לבדוק את Milky Bay Resort (נפתח בלשונית חדשה), ארבעה כוכבים באזור באן טאי, בין המסיבות לבין הצד השקט של האי.

קו טאו: 4–6 לילות

קו טאו (נפתח בלשונית חדשה) היא אחת התחנות המוכרות ביותר של תרמילאים שרוצים ללמוד לצלול, וחלק גדול מהחיים בה מתרכז סביב חוף סאירי. גם מי שלא צולל ימצא שנורקלינג, נקודות תצפית, מפרצים וחיי ערב חברתיים.

אם רוצים להכיר אנשים, ישנים באזור סאירי; אם רוצים שקט, במפרצים המרוחקים יותר. The Dearly Koh Tao Hostel (נפתח בלשונית חדשה) יושב בצ׳אלוק באן קאו בדרום האי ומשלב לינה עם בית ספר לצלילה, שילוב נפוץ מאוד כאן.

קראבי, אאו נאנג וריילי

קראבי (נפתח בלשונית חדשה) היא לא רק עיירה אלא שער לאחד מאזורי החוף היפים בתאילנד: צוקי גיר, איים, שוניות, מערות ופארקים לאומיים. אאו נאנג (נפתח בלשונית חדשה) היא הבסיס הנוח ביותר, ומכאן יוצאים לאיים, לשיט ולטיולי יום. 8icon Ao Nang Hotel (נפתח בלשונית חדשה) הוא אחד המקומות במרכז אאו נאנג, במרחק הליכה מהחוף ומהסירות.

לריילי (נפתח בלשונית חדשה) מגיעים רק בסירה. הצוקים העצומים סביב החופים הפכו את האזור לאחד ממוקדי הטיפוס המפורסמים בעולם, ושווה לישון שם לפחות לילה אחד: כשמטיילי היום חוזרים לאאו נאנג, המקום משתנה לחלוטין.

טלפוני חירום

טלפוני חירום בתאילנד: 191 למשטרה ולמצבי חירום, 1669 לאמבולנס.

וייטנאם: מסלול אחד מצפון לדרום

כביש הרים מתפתל בסרפנטינות בין רכסים ירוקים־שחורים תלולים בצפון וייטנאם, ענן נמוך נשפך מעל הרכס, מכונית לבנה בודדת בפנייה ומעקה בטיחות לאורך הדרך.
צילום: NAM CZ / Unsplash

וייטנאם נותנת כמעט הכל במחיר שעדיין מאפשר לטייל זמן רב: ערים, אוכל, כפרים, הרים, מערות, חופים, היסטוריה וכבישים שהופכים את הדרך עצמה לחלק מהחוויה. המסלול מתחלק באופן טבעי לצפון, מרכז ודרום, ורוב המטיילים עושים אותו בכיוון אחד כדי לא לחזור על עצמם.

כמה זמן? שלושה עד חמישה שבועות.

האנוי: 3–4 לילות

העיר העתיקה של האנוי (נפתח בלשונית חדשה) היא כאוס ממכר של קטנועים, אוכל רחוב, בתי קפה, שווקים וסמטאות. כדאי לראות את אגם הואן קיים, את מקדש הספרות ואת מתחם הו צ׳י מין, אבל חלק גדול מהחוויה פשוט קורה ברחוב.

איפה לנים? ברובע העתיק, המקום הנוח ביותר לתרמילאי בפעם הראשונה. Vietnam Backpacker Hostels Downtown (נפתח בלשונית חדשה) נמצא ברחוב מא מאי בלב הרובע, וזו כתובת מוכרת למי שמגיע לבד ומחפש אווירה חברתית.

הא ג׳יאנג: 3–5 ימים למסלול

לולאת הא ג׳יאנג (נפתח בלשונית חדשה) היא אחד משיאי הטיול במזרח: כביש שעובר בין הרים עצומים, מעברים גבוהים, כפרים ועמקים בצפון הרחוק. מי שאין לו ניסיון אמיתי ורישיון מתאים לא צריך להפוך את המסלול לשיעור נהיגה ראשון; אפשר להצטרף כנוסע ולשבת מאחורי נהג מקומי.

לאורך המסלול לנים בהומסטיז ובגסטהאוסים קטנים, והערבים המשותפים בהם הם חלק מהחוויה. בעיר עצמה, Sun Ha Giang Hotel (נפתח בלשונית חדשה) הוא דוגמה למקום שמשלב לינה עם ארגון הסיור והשכרת הקטנועים.

סאפה: 2–4 לילות

הנוף בסאפה (נפתח בלשונית חדשה) הוא של טרסות אורז, הרים וכפרים. הבחירה המעניינת יותר היא לעיתים לא לישון במרכז העיירה אלא לעשות לילה או שניים בהומסטיי בכפר, ולהגיע לשם ברגל.

נין בין: 2–3 לילות

בנין בין (נפתח בלשונית חדשה) צוקי גיר עולים ישירות מתוך שדות ונהרות. עושים שיט בטרנג אן או בטאם קוק, רוכבים באופניים ומטפסים לתצפית האנג מואה.

עדיף בדרך כלל לישון באזור הכפרי סביב טאם קוק ולא במרכז העיר: החוויה כפרית יותר והנוף נמצא ממש מחוץ לדלת. Ocean Hotel Ninh Binh (נפתח בלשונית חדשה) נמצא באזור הואה לו, קרוב לאתרים ולא בתוך העיר.

פונג נה

פונג נה (נפתח בלשונית חדשה) הוא אחד היעדים שמטיילים שממהרים מפספסים. האזור בנוי סביב מערות עצומות, נהרות, ג׳ונגל וטבע, ולא חייבים לצאת למסעות המערות היקרים ביותר כדי לראות אותו: קיימים גם מסלולים נגישים וזולים בהרבה. Starlet Hotel (נפתח בלשונית חדשה) יושב ליד הפארק הלאומי, במרחק נסיעה קצרה מנקודות היציאה.

הוי אן: 4–6 לילות

הוי אן (נפתח בלשונית חדשה) היא אחת התחנות שצריך לתת להן זמן. העיר העתיקה יפה במיוחד בערב, אבל הכיף האמיתי הוא השילוב בין העיר, שדות האורז, חוף אן באנג, רכיבה באופניים, אוכל ותפירת בגדים.

מי שרוצה להיות בלב העניינים יבחר ליד העיר העתיקה; מי שרוצה איזון יכול לישון בין העיר לחוף. Gia Bao Hoi An Backpackers (נפתח בלשונית חדשה) הוא אחד המקומות בסגנון תרמילאי באזור.

דה לאט: 2–4 לילות

דה לאט (נפתח בלשונית חדשה) מרגישה כאילו מישהו החליף מדינה באמצע וייטנאם. העיר יושבת בגובה, האוויר קריר יותר, ומסביבה יערות אורנים, אגמים, מפלים, מטעי קפה וקניונינג. An An House-Hostel (נפתח בלשונית חדשה) נמצא ברובע 3, במרחק הליכה ממרכז העיר.

הו צ׳י מין סיטי: 3 לילות

הו צ׳י מין סיטי (נפתח בלשונית חדשה) היא וייטנאם אחרת: גדולה, מהירה, מודרנית ומסחרית יותר. מכאן יוצאים למנהרות קו צ׳י ולדלתת המקונג. רובע 1 הוא הבסיס הנוח למטייל צעיר, אבל אם אתם מתכוונים לישון, אל תיקחו חדר ממש על בוי וין. כמה רחובות הצידה עושים הבדל עצום.

טלפוני חירום

טלפוני חירום בווייטנאם: 115 לאמבולנס.

לאוס: המקום שמורידים בו הילוך

מפל רחב יורד בשכבות מתוך יער טרופי אל בריכות בגוון ירוק־טורקיז, מדרגות סלע גיר בהירות בין הזרמים ועצים גבוהים משני הצדדים.
צילום: Hongbin / Unsplash

לאוס היא המקום שאליו מגיעים אחרי שכבר הבנתם שלא חייבים להספיק. המרחקים קטנים יותר, הקצב איטי יותר, ורוב המטיילים משלבים אותה בין תאילנד לווייטנאם.

לואנג פרבאנג: 3–5 לילות

לואנג פרבאנג (נפתח בלשונית חדשה) היא עיר מקדשים יפה על המקונג, עם ארכיטקטורה קולוניאלית, שוק לילה ומפלי קואנג סי מחוץ לעיר. זה מקום טוב במיוחד לעצור בו אחרי תקופה אינטנסיבית. Cheng Backpackers Hotel 1 (נפתח בלשונית חדשה) הוא אחת האפשרויות הפשוטות והזולות במרכז.

ואנג ויאנג: 3–4 לילות

ואנג ויאנג (נפתח בלשונית חדשה) היום היא הרבה יותר מהמסיבות שהפכו אותה למפורסמת: לגונות כחולות, מערות, טיפוס לתצפיות, קיאקים, אבובים וכדורים פורחים. העיירה קטנה, ולכן כמעט כל מרכז הלינה נגיש ברגל. Downtown Vang Vieng Hotel 1 (נפתח בלשונית חדשה) נמצא במרכז, קרוב לנקודות היציאה של הטיולים.

טלפוני חירום

טלפוני חירום בלאוס: 1195 לאמבולנס. השירות מוגבל מחוץ לוויינטיאן, ולכן ביטוח עם פינוי רפואי חשוב כאן במיוחד.

קמבודיה: מקדשים, היסטוריה וים

צללית המגדלים של אנגקור ואט על רקע שמי זריחה כתומים־כחולים, עצי דקל סוכר גבוהים משני הצדדים, והמקדש כולו משתקף בבריכה שלפניו.
צילום: JJ Ying / Unsplash

סיאם ריפ: 3–5 לילות

הסיבה הראשונה להגיע לסיאם ריפ (נפתח בלשונית חדשה) היא כמובן אנגקור, אבל אנגקור הוא לא מקדש אחד: יש את אנגקור ואט, את באיון, את טא פרוהם ועוד מתחמים רבים, ועדיף לתת להם לפחות יומיים. The Siem Reap Chilled Backpacker (נפתח בלשונית חדשה) נמצא באזור וואט בו, בצד השקט יותר של הנהר ובמרחק הליכה מהמרכז.

פנום פן: 2–3 לילות

פנום פן (נפתח בלשונית חדשה) פחות "כיפית" מסיאם ריפ, אבל חשובה להבנת המדינה. הארמון המלכותי מצד אחד, טואול סלנג ושדות ההריגה מצד שני, מציגים שני צדדים שונים מאוד של קמבודיה. תכננו את היום הזה בראש פנוי.

קו רונג

אחרי המקדשים והערים מגיע הים. בקו רונג (נפתח בלשונית חדשה) האופי משתנה לבונגלוס, חופים ולינה פשוטה. בחרו את החוף לפני שאתם בוחרים את החדר: באי כזה המיקום חשוב הרבה יותר מהשאלה אם יש טלוויזיה. Gauguin Resort Hotel (נפתח בלשונית חדשה) הוא אחת האפשרויות על האי עצמו.

טלפוני חירום

טלפוני חירום בקמבודיה: 119 לאמבולנס.

אינדונזיה: הרבה יותר מבאלי

טרסות אורז ירוקות בוהקות באור בוקר רך, דקלים ועצים לאורך המדרונות, וקונוס של הר געש עטוף עננים באופק.
צילום: Geio Tischler / Unsplash

הטעות הכי נפוצה היא להגיד "הייתי באינדונזיה" כשבעצם הייתם שלושה שבועות בבאלי. המדינה עצומה, ואפילו בתוך באלי ההבדל בין אזור לאזור הוא הבדל בין טיולים שונים.

קאנגו: 3–7 לילות

קאנגו (נפתח בלשונית חדשה) היא גלישה, בתי קפה, מסיבות, יוגה, חדרי כושר, עבודה מרחוק וחיים חברתיים. באטו בולונג הוא האזור הנוח יותר למי שרוצה ללכת ברגל לחוף, לאוכל ולחיי לילה, ופררנן שקטה יותר.

אובוד

אובוד (נפתח בלשונית חדשה) היא הצד הירוק והרוחני יותר של באלי: מקדשים, שדות אורז, יוגה, מפלים, אמנות ואוכל. מי שרוצה שקט אמיתי צריך להתרחק מעט מהרחובות המרכזיים. Legong Dormitory Backpacker Ubud (נפתח בלשונית חדשה) נמצא ברחוב סנגינגן, בקצה הצפוני של אובוד.

אולוואטו

באולוואטו (נפתח בלשונית חדשה) הצוקים, החופים והגלישה הם הסיבה להגיע. האזור מפוזר, ולכן מיקום הלינה חשוב כאן יותר מאשר באובוד: מרחק של שני קילומטרים יכול להיות ההבדל בין ללכת ברגל לחוף לבין להזמין הסעה בכל פעם.

איי גילי

גילי טראוואנגן (נפתח בלשונית חדשה) היא החברתית והמסיבתית ביותר, גילי אייר (נפתח בלשונית חדשה) רגועה יותר, וגילי מנו שקטה מאוד ומתאימה פחות למי שמחפש סצנת תרמילאים. אין מכוניות באיים האלה, וזה חלק מהעניין. Lumi Hotel Gili Trawangan (נפתח בלשונית חדשה) הוא אחד המקומות בגילי טראוואנגן עצמה.

לומבוק

לומבוק (נפתח בלשונית חדשה) מתאימה למי שרוצה לצאת מהבועה של באלי: חופים, כפרים, גלישה בדרום וההר רינג׳אני לטרקים.

קומודו ופלורס

יוצאים בדרך כלל מלאבואן באג׳ו (נפתח בלשונית חדשה) להפלגות בין איים. דרקוני קומודו הם רק חלק מהעניין: הנופים, המפרצים והאיים הם מהדברים המיוחדים ביותר באזור. Sunrise Hotel Labuan Bajo (נפתח בלשונית חדשה) נמצא בעיירה עצמה, קרוב לנמל שממנו יוצאות ההפלגות.

טלפוני חירום

טלפוני חירום באינדונזיה: 118 לאמבולנס.

הפיליפינים: פחות איים, יותר זמן

מבט מלמעלה על איי גיר מחודדים ומכוסי צמחייה, לגונה כהה סגורה ביניהם, מים תכולים רדודים בקצה וסירה קטנה עוגנת בפתח.
צילום: Jared Rice / Unsplash

כאן הטיול מתנהל אחרת. בגלל הגיאוגרפיה צריך לשלב סירות וטיסות פנימיות, ולכן עדיף לעשות פחות איים ולתת לכל אחד יותר זמן. שלושה איים בשלושה שבועות עדיפים על שישה איים בחודש.

אל נידו: 4–6 לילות

אל נידו (נפתח בלשונית חדשה) היא אחת התחנות הגדולות של פלאוואן: קפיצות בין איים, לגונות, צוקי גיר, חופים ושקיעות. Duli Beach Farm Hostel (נפתח בלשונית חדשה) נמצא על חוף דולי, מרוחק מהעיירה ומתאים למי שמעדיף חוף על פני מרכז.

קורון

לקורון (נפתח בלשונית חדשה) מגיעים בשביל אגמים, איים ובעיקר צלילה ושנורקלינג, והאזור מפורסם גם באתרי צלילה של ספינות טרופות. Zenvea Hotel Coron (נפתח בלשונית חדשה) נמצא בעיירה, קרוב לנקודת היציאה של הסירות.

סיארגאו: 5–8 לילות

סיארגאו יכולה בקלות להפוך לשבועיים. היא מזוהה עם גלישה, אבל נוצרה בה גם קהילה גדולה של מטיילים, בתי קפה וחיי לילה. רוב המטיילים מתמקמים סביב ג׳נרל לונה (נפתח בלשונית חדשה), וOhayo Siargao (נפתח בלשונית חדשה) הוא אחד המקומות בפובלסיון, במרחק קצר מהחוף ומהמסעדות.

מואלבואל

למואלבואל (נפתח בלשונית חדשה) מגיעים בשביל מפגש עם להקות הסרדינים, שנורקלינג, צלילה וקניונינג בקוואסאן. זה יעד קטן יחסית, אבל אחד המקומות הכיפיים ביותר לשלב במסלול בפיליפינים.

טלפוני חירום

טלפוני חירום בפיליפינים: 911, מספר אחד שמאחד משטרה, כיבוי אש וחילוץ ורפואה.

הודו: לא תחנה בטיול, טיול בפני עצמו

הגהטים של ורנאסי עולים מהגנגס באור בוקר, מקדשים ובתים בגוון חול מעליהם, סירות משוטים קשורות לאורך המים וסירת נוסעים כתומה מלאה באנשים חוצה את הנהר.
צילום: Martijn Vonk / Unsplash

הודו היא לא עוד מדינה במסלול. היא מדינה שאפשר לטייל בה חודשיים ולהרגיש שראיתם חלק קטן. לטיול ראשון בהודו עדיף לבחור אזור ולא לנסות "לראות את הודו".

דלהי

דלהי (נפתח בלשונית חדשה) היא עיר עצומה, אינטנסיבית ומבלבלת. תנו לעצמכם יום או יומיים להתאקלם, ואז המשיכו. אין שום סיבה שהעיר הראשונה תהיה גם התחנה הארוכה ביותר.

רישיקש: 4–7 לילות

רישיקש (נפתח בלשונית חדשה) היא יוגה, הגנגס, רפטינג, הרים ואווירת תרמילאים. Joey's By The Ganges (נפתח בלשונית חדשה) וThe Hosteller Rishikesh, Laxman Jhula (נפתח בלשונית חדשה) נמצאים שניהם באזור לקשמן ג׳ולה, הצד שבו מתרכזים רוב המטיילים הצעירים.

גואה

גואה (נפתח בלשונית חדשה) היא לא חוף אחד. הצפון סביב אנג׳ונה (נפתח בלשונית חדשה) וואגאטור (נפתח בלשונית חדשה) חברתי ומסיבתי יותר, והדרום רגוע בהרבה. Bunkd Hostel, Anjuna (נפתח בלשונית חדשה) נמצא ממש באזור אנג׳ונה, במרחק הליכה מהחוף.

ורנאסי

ורנאסי (נפתח בלשונית חדשה) היא אחת התחנות החזקות ביותר בהודו: הגנגס, טקסי הערב, סמטאות העיר העתיקה והגהטים מייצרים חוויה שאין כמעט בשום מקום אחר. אל תגיעו אליה בשביל אטרקציות; מגיעים אליה כדי להיות שם. HosteLaVie Varanasi (נפתח בלשונית חדשה) נמצא באזור שיוואלה, קרוב לגהטים הדרומיים.

טלפוני חירום

טלפוני חירום בהודו: 112, מספר חירום ארצי אחד לכל השירותים.

נפאל: כאן תרמילאים הופכים לטרקרים

שלושה מטיילים עם תרמילים גדולים עומדים על כיפת סלע בשעת שקיעה, ורכסי הרים נמוגים מאחוריהם בשכבות כתומות עד האופק.
צילום: Alexei Scutari / Unsplash

קטמנדו: 3–4 לילות לפני הטרק

רוב המטיילים לנים בת׳אמל, הרובע שבו קונים ציוד, מארגנים מדריכים, פוגשים שותפים לטרק ומחליטים לאן יוצאים. Elbrus Home (נפתח בלשונית חדשה) נמצא בלב ת׳אמל, וWanderThirst Hostels (נפתח בלשונית חדשה) נמצא במרחק קצר משם, בקטמנדו (נפתח בלשונית חדשה) עצמה.

פוקרה: 3–5 לילות

פוקרה (נפתח בלשונית חדשה) היא האנטיתזה לקטמנדו: אגם, הרים, בתי קפה וקצב רגוע. רוב המטיילים לנים באזור לייקסייד, ורבים מגיעים אליה פעמיים, לפני הטרק ואחריו.

הטרקים

אנאפורנה, לאנגטאנג ואוורסט הם שמות שכולם מכירים, אבל לא צריך לבחור טרק לפי אינסטגרם אלא לפי כושר, עונה, גובה וניסיון. במהלך הטרק הלינה משתנה לחלוטין: ישנים בבתי תה פשוטים לאורך הדרך. הם לא "מלונות גרועים", הם חלק ממערכת שמאפשרת ללכת ימים בין כפרים והרים בלי לסחוב אוהל ומטבח שלם.

טלפוני חירום

טלפוני חירום בנפאל: 100 למשטרה, ומספר חינם 16600141516. שימו לב: אין בנפאל שירות אמבולנסים ציבורי ארצי, ובחירום פונים לבית החולים הקרוב, עוד סיבה לוודא שהביטוח מכסה פינוי מההרים.

קולומביה: הפתיחה הנוחה של דרום אמריקה

קיר גרפיטי צבעוני ברחוב קולומביאני, פורטרט של אישה לצד דמויות מצוירות גדולות, ולפניו עגלת רוכל עמוסה קוקוסים, איש יושב על אבן השפה וקטנוע חונה בצד.
צילום: Mauro Lima / Unsplash

קולומביה משלבת אנדים, ערים גדולות, חוף קריבי, אזור קפה וג׳ונגל, והיא אחת ההתחלות הנוחות ביותר ליבשת. המרחקים עדיין גדולים, אבל התשתית לתרמילאים חזקה מאוד.

מדיין: 4–6 לילות

קומונה 13, הרכבלים, חיי הלילה וטיול יום לגואטפה הפכו את מדיין (נפתח בלשונית חדשה) לאחת התחנות הגדולות במסלול. אל פובלאדו הוא המרכז המוכר, ובתוכו מנילה בדרך כלל רגועה יותר מפרובנסה; לאורלס מתאימה למי שרוצה שכונה פחות תיירותית. Noah boutique hostels Medellín (נפתח בלשונית חדשה) נמצא בקרירה 43E, בלב אזור הלינה של המטיילים.

סלנטו: 2–4 לילות

סלנטו (נפתח בלשונית חדשה) היא עיירת קפה צבעונית שמשמשת בסיס לעמק קוקורה: הולכים בין דקלי שעווה עצומים, מבקרים בחוות קפה ונותנים לקצב לרדת. Hotel Salento Real Eje Cafetero (נפתח בלשונית חדשה) נמצא ברחוב 3, שני רחובות מהכיכר המרכזית.

קרטחנה: 3–4 לילות

קרטחנה (נפתח בלשונית חדשה) היא עיר קולוניאלית מוקפת חומה על הים הקריבי. למטיילים צעירים, חטסמני היא בדרך כלל הבחירה המעניינת יותר: אמנות רחוב, ברים, אוכל והוסטלים, במרחק הליכה מהעיר העתיקה. El Viajero Hostels Cartagena (נפתח בלשונית חדשה) נמצא בתוך העיר העתיקה עצמה.

סנטה מרתה

סנטה מרתה (נפתח בלשונית חדשה) היא בעיקר שער: מכאן ממשיכים לפארק טאירונה, למינקה ולטרק לעיר האבודה. Rua Hostels Santa Marta (נפתח בלשונית חדשה) נמצא במרכז ההיסטורי, קרוב לנקודות היציאה של הטיולים.

טלפוני חירום

טלפוני חירום בקולומביה: 123, קו חירום ארצי אחד, 24 שעות ביממה.

פרו: הכי קל להקדיש לה חודש שלם

מאצ׳ו פיצ׳ו ממבט גבוה: מבני אבן וטרסות דשא ירוקות של העיר האינקאית, הפסגה המחודדת של וואיינה פיצ׳ו מעליה והרים עטופי עננים מסביב.
צילום: Eddie Kiszka / Unsplash

לימה: 2–4 לילות

לימה (נפתח בלשונית חדשה) היא לא העיר הקלה ביותר להתאהב בה מיד, אבל היא אחת מבירות האוכל הגדולות של היבשת. מירפלורס היא הבחירה הפשוטה לטיול ראשון, וברנקו אמנותית ולילית יותר. Red Llama Eco-Hostel (נפתח בלשונית חדשה) נמצא במירפלורס, במרחק הליכה מהחוף ומהמסעדות.

וואקצ׳ינה

נווה מדבר קטן בתוך דיונות עצומות, ממש ליד העיר איקה (נפתח בלשונית חדשה). מגיעים לבאגי ולסנדבורדינג, ולרוב לילה אחד או שניים מספיקים. אם אין מקום פנוי בנווה המדבר עצמו, איקה היא הבסיס המעשי.

ארקיפה

ארקיפה (נפתח בלשונית חדשה) היא עיר יפה בגובה, מוקפת הרי געש, ומכאן יוצאים לקניון קולקה. תנו לגוף זמן להתרגל לגובה לפני פעילות אינטנסיבית. Econunay Hostels (נפתח בלשונית חדשה) נמצא ברחוב פואנטה גראו, קרוב למרכז ההיסטורי.

קוסקו: 5–7 לילות ולעיתים הרבה יותר

קוסקו (נפתח בלשונית חדשה) היא מרכז העצבים של הטיול בפרו: העמק הקדוש, מאצ׳ו פיצ׳ו, הר הקשת וטרקים ארוכים יוצאים כולם מהאזור. ישנים סביב פלאסה דה ארמאס למיקום מרכזי, או בסן בלאס למי שאוהב רחובות קטנים, בתי קפה ונוף. The Point Hostels Cusco (נפתח בלשונית חדשה) הוא אחת הכתובות המוכרות למטיילים במרכז העיר.

מאצ׳ו פיצ׳ו

לא חייבים להגיע באותה דרך: אפשר לנסוע ברכבת דרך אגואס קליינטס (נפתח בלשונית חדשה), לעשות את שביל האינקה, את סלקנטאי או מסלולים אחרים. זה אחד המקומות שבהם כדאי להזמין את המרכיבים החשובים מראש ולא לבנות על "נראה כשנגיע": הכניסות והרכבות נגמרות, ובעונה זה קורה מוקדם.

וואראז

אם אתם באמת אוהבים הרים, אל תדלגו על וואראז (נפתח בלשונית חדשה). הקורדילרה בלנקה, לגונה 69 וטרקים ארוכים הופכים אותה לאחד מבסיסי ההרים הטובים ביבשת. Inka Hostal Huaraz (נפתח בלשונית חדשה) הוא אחת האפשרויות הפשוטות בעיר.

טלפוני חירום

טלפוני חירום בפרו: 105 למשטרה, 106 לאמבולנס (SAMU), 116 למכבי אש.

בוליביה: פחות מלוטשת, וזה חלק מהקסם

שכבת מים דקה על מדבר המלח באויוני משקפת שמים ועננים כמעט במושלם, וקבוצות קטנות של מטיילים נראות כעומדות על קו האופק בין ההשתקפות לשמים.
צילום: Matheus Oliveira / Unsplash

לה פאס

לה פאס (נפתח בלשונית חדשה) היא עיר עצומה שנשפכת בין הרים, ואחת הדרכים הטובות להבין אותה היא פשוט לעלות על מערכת הרכבלים ולראות אותה מלמעלה. הגובה כאן משמעותי, אז אל תתכננו את היום הראשון כאילו נחתתם באמסטרדם. Hotel La Paz (נפתח בלשונית חדשה) הוא אחת האפשרויות בעיר עצמה.

אויוני

מדבר המלח באויוני (נפתח בלשונית חדשה) הוא אחד הנופים שנראים כאילו מישהו מחק את חוקי הפרספקטיבה. רוב המטיילים יוצאים לסיור של כמה ימים, ובמהלכו ישנים בלודג׳ים פשוטים. אל תבחרו את הסיור רק לפי מחיר: רכב, נהג, בטיחות ותחזוקה חשובים הרבה יותר מעוד כמה דולרים. Tonito Hotel (נפתח בלשונית חדשה) נמצא בעיירה עצמה ומשמש הרבה מטיילים כלילה שלפני היציאה.

טלפוני חירום

טלפוני חירום בבוליביה: 118 לאמבולנס.

צ׳ילה: מדבר בצפון, פטגוניה בדרום

פסגות הקוארנוס של טורס דל פיינה, סלע בהיר עם כיפות כהות מעליו ופסי שלג, מתנשאות מעל אגם בגוון טורקיז, וענן לבן יחיד תלוי מעל הרכס.
צילום: Snowscat / Unsplash

סן פדרו דה אטקמה: 4–5 לילות

סן פדרו דה אטקמה (נפתח בלשונית חדשה) היא הבסיס למדבר אטקמה: עמק הירח, הגייזרים של אל טאטיו, לגונות, מלח, שמי לילה ואלטיפלאנו. Hotel Anpaymi Atacama (נפתח בלשונית חדשה) נמצא בעיירה, במרחק הליכה מהרחוב הראשי.

סנטיאגו

סנטיאגו (נפתח בלשונית חדשה) שווה 2–3 לילות: עיר מודרנית עם מוזיאונים, אוכל, שכונות כמו לסטריה ובלביסטה וגישה טובה להמשך המדינה.

טורס דל פיינה

כאן צריך להתחיל להתייחס למסלול אחרת. מסלול ה־W ומסלול ה־O הם לא עוד טיול יום, אלא טרקים של ימים עם לינה ברפוחיוס ובקמפינגים לאורך הדרך, שנתפסים מראש. פוארטו נטאלס (נפתח בלשונית חדשה) היא עיר השער: כאן שוכרים ציוד, קונים אוכל וישנים לפני ואחרי. Agostini Hotel (נפתח בלשונית חדשה) הוא אחת האפשרויות בעיר. זה אחד המקומות בטיול הגדול שבו לא מומלץ לבנות על ספונטניות מוחלטת.

טלפוני חירום

טלפוני חירום בצ׳ילה: 133 לקרבינרוס (משטרה), 131 לאמבולנס.

ארגנטינה: יכולה להיות טיול של חודש בפני עצמה

כביש ריק חוצה ערבה פטגונית צהובה ומוביל ישר אל מסיב פיץ רוי המושלג ואל מגדלי הסלע של סרו טורה, תחת שמים כחולים בהירים.
צילום: Juan Pablo Mascanfroni / Unsplash

בואנוס איירס: 5–7 לילות

בואנוס איירס (נפתח בלשונית חדשה) היא עיר שצריך לחיות בה, לא רק לראות אותה: סן טלמו, פלרמו, רקולטה, לה בוקה, שווקים, כדורגל, טנגו, סטייקים וחיי לילה שמתחילים בשעה שבה במדינות אחרות הולכים לישון. פלרמו למסעדות, לברים ולקהל צעיר; סן טלמו לאופי, לארכיטקטורה ולהיסטוריה. Viajero Hostels - Buenos Aires (נפתח בלשונית חדשה) נמצא ברחוב ונסואלה, בין מונסראט לסן טלמו.

מנדוסה

מנדוסה (נפתח בלשונית חדשה) היא כרמים, יקבים והאנדים. אפשר לשכור אופניים באזורי היין, לצאת לטעימות או לטיולים בהרים, ולשלב את שניהם באותו שבוע.

ברילוצ׳ה

ברילוצ׳ה (נפתח בלשונית חדשה) היא אגמים, הרים, שוקולד וטרקים, ואחת התחנות הטובות למי שאוהב טבע אבל עדיין רוצה עיר נוחה לחזור אליה בערב.

אל צ׳לטן: 4–6 לילות

אל צ׳לטן (נפתח בלשונית חדשה) היא בירת הטרקים של ארגנטינה. לגונה דה לוס טרס, לגונה טורה ולגונה קפרי יוצאות מהעיירה עצמה, ברגל, בלי צורך ברכב או במדריך. Pudulodge Hotel (נפתח בלשונית חדשה) נמצא בעיירה, קרוב לתחילת השבילים.

אל קלפטה

לאל קלפטה (נפתח בלשונית חדשה) מגיעים בשביל קרחון פריטו מורנו, שנמצא כשעה וחצי נסיעה מהעיר, והיא מחוברת לאל צ׳לטן במסלול הפטגוני הקלאסי.

טלפוני חירום

טלפוני חירום בארגנטינה: 911.

ברזיל: חוף, הרים ועיר באותו פריים

מפרץ בוטפוגו בריו דה ז׳ניירו: עשרות סירות מפרש עוגנות במים כחולים, ומעליהן כיפת סלע מעוגלת והר הסוכר, עם בנייני העיר לרגליהם.
צילום: Marcos Paulo Prado / Unsplash

ריו דה ז׳ניירו: 5–7 לילות לפחות

ריו דה ז׳ניירו (נפתח בלשונית חדשה) היא איפנמה, קופקבנה, פאו דה אסוקר, הפסל על הקורקובדו, סנטה תרזה ולאפה, וזו רק ההתחלה. איפנמה יקרה יחסית אבל במיקום מצוין, קופקבנה נותנת מגוון עצום של אפשרויות לינה, ובוטפוגו יכולה להיות בחירה חכמה יותר למי שרוצה תחבורה טובה ומחיר נוח יותר. Novo Mundo (נפתח בלשונית חדשה) נמצא בפלמנגו מול המפרץ, וLimetime Hostels Rio De Janeiro (נפתח בלשונית חדשה) נמצא בבוטפוגו, בקו הרכבת התחתית.

אילה גרנדה: 3–5 לילות

אילה גרנדה (נפתח בלשונית חדשה) הוא אי ירוק כמעט ללא מכוניות, במרחק נוח יחסית מריו. וילה דו אבראאו היא נקודת הכניסה והמרכז של רוב המטיילים, ומכאן יוצאים ללופס מנדס, למפלים, לטיולים ברגל ולשיט. Yes Hotel Pousada (נפתח בלשונית חדשה) נמצא באבראאו עצמה.

פאראטי

פאראטי (נפתח בלשונית חדשה) היא עיר קולוניאלית קטנה בין ריו לסאו פאולו, שמשלבת רחובות היסטוריים עם ג׳ונגל, מפלים ושיט.

פלוריאנופוליס

פלוריאנופוליס (נפתח בלשונית חדשה) היא אי־עיר עם עשרות חופים, גלישה וחיי לילה, ואפשר להישאר בה הרבה יותר ממה שהתוכנית אומרת. H70-Hostel 70 FLORIPA (נפתח בלשונית חדשה) נמצא במרכז, קרוב לחיי הלילה ולתחבורה לחופים.

טלפוני חירום

טלפוני חירום בברזיל: 190 למשטרה, 192 לאמבולנס (SAMU), 193 למכבי אש.

ואם יש עוד זמן: מרכז אמריקה

מטיילים שיש להם חמישה או שישה חודשים יכולים להמשיך צפונה. זה כבר לא אותו טיול, אבל זה ההמשך הטבעי ביותר של מסלול דרום אמריקאי.

מקסיקו

מקסיקו סיטי (נפתח בלשונית חדשה) היא עיר ענקית של אוכל, תרבות, שכונות ומוזיאונים, ורומא נורטה וקונדסה פופולריות מאוד אצל מטיילים. אואחאקה (נפתח בלשונית חדשה) היא אוכל, מסקל, שווקים, תרבות מקומית ואתרים ארכאולוגיים, וסן קריסטובל דה לאס קאסאס (נפתח בלשונית חדשה) היא עיר הררית בצ׳יאפס שמושכת תרמילאים להישאר. Posada del Abuelito (נפתח בלשונית חדשה) נמצא במרכז סן קריסטובל.

גואטמלה

אנטיגואה (נפתח בלשונית חדשה), אגם אטיטלן דרך פנחצ׳ל (נפתח בלשונית חדשה), הר הגעש אקטננגו ופלורס (נפתח בלשונית חדשה) כבסיס לטיקאל יכולים למלא שבועיים־שלושה נהדרים. El Hotelito Antigua Center -Hostel (נפתח בלשונית חדשה) נמצא במרכז אנטיגואה, במרחק הליכה מהכיכר.

טלפוני חירום

טלפוני חירום: במקסיקו 911 לכל השירותים; בגואטמלה 122 או 123 לאמבולנס.

איך באמת בוחרים לינה בטיול הגדול?

חדר דורם בהוסטל עם מיטות קומותיים מעץ וסולמות, מצעים מקומטים ותרמילים על הרצפה, מאוורר על הקיר ודלת פתוחה שממנה נראים חוף וים.
צילום: Zoshua Colah / Unsplash

הטעות היא לחשוב שיש רק שתי אפשרויות, "הוסטל זול" או "מלון יקר". בפועל קיימים לפחות חמישה סוגי לינה, וכל אחד מהם פותר בעיה אחרת.

דורם מתאים למי שמטייל לבד, רוצה להכיר אנשים ולשמור על תקציב. חדר פרטי בהוסטל נותן את החברה ואת הפעילויות בלי לוותר על פרטיות. גסטהאוס מצוין בעיירות קטנות ובאזורים כפריים. הומסטיי יכול להיות חלק מהחוויה עצמה, במיוחד בווייטנאם ובכפרי ההרים. ומלון הוא לא פינוק מיותר: אחרי שבועיים של דורמס, נסיעות לילה וטרקים, לילה בחדר עם מקלחת פרטית, מזגן ומיטה טובה יכול לשנות את כל מצב הרוח של הטיול.

לפני שסוגרים הוסטל, בדקו את הביקורות האחרונות ולא רק את הציון. שימו לב במיוחד לניקיון, ללוקרים, לרעש, למזגן, למקלחות, למיקום ולאופי המקום. ציון 9.5 לא אומר שההוסטל מתאים לכם: הוסטל מסיבות עם דיג׳יי עד שלוש בלילה יכול להיות מקום מושלם למטייל אחד וסיוט למישהו שצריך לקום לטרק בחמש וחצי.

ואל תזלזלו בחדרים פרטיים בהוסטלים. לזוג או לשני חברים, חדר פרטי הוא לפעמים הגיוני יותר משתי מיטות בדורם: אתם עדיין מקבלים מטבח משותף, סיורים, בר, סלון ומטיילים אחרים, אבל יש לכם דלת לסגור. אם אתם רוצים לראות מה נכנס לתקציב בלי לוותר על חדר, עמוד המלונות מתחת ל־50 דולר (נפתח בלשונית חדשה) הוא נקודת פתיחה טובה.

כמה כסף צריך?

אי אפשר לתת סכום אחד לטיול הגדול. מטייל אחד אוכל ברחוב, ישן בדורם ונוסע באוטובוס לילה. מטייל אחר צולל, טס בין איים, לוקח חדר פרטי ויוצא למסעדות. שניהם "תרמילאים", וההפרש ביניהם יכול להיות פי שלושה.

הכלל המעשי הוא לחשוב בשלוש שכבות. השכבה הראשונה היא ההוצאה היומית: לינה, אוכל, תחבורה מקומית וכיף. השנייה היא ההוצאות הגדולות שקורות פעם בכמה שבועות: טיסות בינלאומיות ופנימיות, ויזות כשנדרשות, ביטוח, ציוד, טרקים מודרכים, קורסי צלילה. השלישית היא קרן חירום.

ואם נשארו לכם שלוש מאות דולר בסוף הטיול, זה לא כסף ל"עוד שבוע". זה כסף לחזור הביתה, להחליף טלפון שנגנב, לעבור מלון באמצע הלילה או לקנות טיסה במקרה חירום.

להזמין מראש או לזרום?

שניהם. הזמינו מראש את הלילות הראשונים אחרי טיסה בינלאומית, לינה באירועים גדולים ובעונות שיא, טרקים עם מכסות ואזורים שבהם יש מעט חדרים בכלל. את שאר המסלול השאירו גמיש.

בטיול של ארבעה חודשים אין הרבה היגיון להחליט בספטמבר באיזה הוסטל בדיוק תרצו לישון ב־17 בינואר. אתם תשתנו בדרך, ורוב ההחלטות הטובות בטיול הגדול מתקבלות שלושה ימים מראש, לא שלושה חודשים.

התחבורה היא חלק מהטיול

במזרח משתמשים הרבה ברכבות, באוטובוסי לילה, במיניוואנים, במעבורות ובטיסות זולות. בדרום אמריקה, מרחק שנראה קטן על מפה יכול להפוך לנסיעת לילה ארוכה מאוד, ולפעמים למעבר גבול שלוקח חצי יום.

אל תשאלו רק כמה קילומטרים. שאלו כמה שעות זה באמת לוקח מדלת לדלת. לפעמים טיסה של שעה חוסכת יום שלם, ולפעמים אוטובוס לילה חוסך גם מלון וגם יום. ואם אתם מגיעים בשלוש לפנות בוקר, תזמינו מקום מראש: זה בדיוק המצב שבו אנשים משלמים כפול על החדר הראשון שמצאו.

תרמיל או מזוודה, ולטייל לבד או עם חברים

ארבעה מטיילים צעירים עם תרמילים צוחקים יחד בשביל הרים, ומאחוריהם מגדלי סלע מחודדים וקרון רכבל תלוי על כבל.
צילום: Felix Rostig / Unsplash

לטיול שכולל מעבורות, מדרגות, שבילים, אוטובוסים, סמטאות והוסטלים, תרמיל בדרך כלל נוח יותר. אין צורך לקחת את התרמיל הגדול ביותר בחנות: אם הוא גדול, תמלאו אותו. ארזו לשבוע, לא לחצי שנה. יש מכבסות גם בבנגקוק וגם בקוסקו.

לטייל לבד? כן. למטיילים רבים זה נשמע מפחיד הרבה יותר לפני הטיסה מאשר אחרי הלילה הראשון. הוסטל טוב בנוי בדיוק למצב הזה: נכנסים לבד, יושבים באזור המשותף, ומישהו שואל מאיפה הגעתם. יום אחר כך אתם כבר חולקים מונית למפל. זה לא אומר שצריך להיות חברתי כל הזמן; בטיול ארוך לומדים גם להגיד "היום אני לבד".

ואם יוצאים עם חברים, כדאי להבין משהו לפני הטיסה: החבר הכי טוב שלכם לא חייב להיות המטייל הכי מתאים לכם. אחד רוצה לקום בשש והשני בשתים עשרה, אחד רוצה לחסוך וכל לילה דורם, והשני מוכן לשלם בשביל מזגן. אין שום חובה לעשות הכל יחד. אפשר להתפצל לכמה ימים ולהיפגש בעיר הבאה, וזה מציל הרבה יותר חברויות מאשר להתעקש.

ביטוח נסיעות, ומה לשמור בטלפון לפני שיוצאים

ביטוח הוא הדבר היחיד בטיול הגדול שקונים בתקווה לא להשתמש בו, והוא גם ההוצאה שהכי לא כדאי לחסוך בה. בטיול ארוך הסיכון אינו בעיקר גניבה אלא רפואה: תאונת קטנוע בפאי, זיהום מעיים בהודו, מחלת גבהים בקוסקו או פציעה בטרק בנפאל, שבו אין שירות אמבולנסים ציבורי ארצי ופינוי מההרים נעשה לעיתים במסוק פרטי ובעלות של אלפי דולרים.

לפני שקונים פוליסה, בדקו ארבעה דברים: כמה זמן היא מכסה ואם אפשר להאריך אותה מהדרך; אם היא מכסה פינוי רפואי והטסה הביתה; אם היא מכסה את מה שאתם באמת מתכננים לעשות, צלילה, טיפוס, קטנוע, טרקים מעל 3,000 מטר; ואם אפשר להתחיל אותה אחרי שכבר יצאתם מהבית, כי מטיילים רבים מחליטים להאריך את הטיול תוך כדי.

ריכזנו את האפשרות שאנחנו עובדים איתה בעמוד אחד: ביטוח נסיעות לטיול ארוך (נפתח בלשונית חדשה). זהו קישור שותפים, SherryStay עשויה לקבל עמלה, ללא עלות נוספת עבורכם, וכמו כל פוליסה, מה שקובע הוא מה שכתוב בתנאים ולא מה שכתוב בכותרת.

ולצד הביטוח, יש כמה מספרים ששווה לשמור בטלפון עוד לפני הטיסה, במקום שאפשר להגיע אליו גם בלי אינטרנט. מרכז המצב של משרד החוץ פעיל 24/7 עבור ישראלים בחו״ל: טלפון 972-2-5303155+, וואטסאפ 050-507-3969, ודוא״ל matzav@mfa.gov.il.

שמרו גם את מספר החירום של שגרירות ישראל במדינה שאליה אתם נוסעים. אנחנו לא מדפיסים כאן את המספרים האלה כי הם משתנים מדי פעם, ומספר חירום שגוי גרוע ממספר חסר, קחו אותם מהאתר הרשמי של הנציגות ימים ספורים לפני הטיסה, ועדכנו כשאתם עוברים מדינה.

מספרי החירום המקומיים מופיעים בסוף כל פרק מדינה במדריך הזה. שני דברים כדאי לדעת עליהם: הם לא תמיד עובדים מכרטיס SIM זר, ולכן שווה לבדוק את זה ביום הראשון; ובחלק מהמדינות המענה הוא בשפה המקומית בלבד, ולכן שם עדיף לבקש מהקבלה בהוסטל להתקשר במקומכם. בכל מקרה, הפעולה הראשונה בחירום היא לדעת איפה אתם, שם המקום, לא רק "ליד החוף".

בטיחות, בריאות וגובה

בטיול ארוך אתם לא צריכים להיות מפוחדים. אתם כן צריכים להיות מסודרים. שמרו צילום דרכון בענן, החזיקו כרטיס נוסף בנפרד מהארנק הראשי, אל תסתובבו עם כל המזומן במקום אחד, ושמרו את כתובת מקום הלינה בטלפון גם ללא אינטרנט.

כשמגיעים למדינה או לאזור חדש, בדקו מחדש אזהרות מסע ומידע רשמי, לא לפי סרטון מלפני שנה ולא לפי פוסט בקבוצה. מצב ביטחוני, תנאי כניסה ודרישות ויזה יכולים להשתנות אחרי פרסום הכתבה הזאת.

ובפרו, בוליביה ונפאל אתם עלולים להגיע לגבהים שהגוף שלכם מעולם לא חווה. אל תנחתו ותצאו מיד לטרק קשה, ותנו זמן להתאקלמות. בהרים המדד הוא לא "אני בכושר": גובה משפיע גם על אנשים בכושר מצוין. בכל תסמין משמעותי או החמרה צריך לעצור ולקבל ייעוץ רפואי.

אל תבנו טיול רק מאטרקציות

הטיול הגדול הוא גם היום שבו לא עשיתם כלום. היום שבו כיבסתם בגדים, ישבתם בבית קפה, דיברתם שלוש שעות עם מישהו שהכרתם אתמול, ישנתם עד הצהריים ובישלתם פסטה עם חמישה אנשים מחמש מדינות.

אם כל יום חייב לייצר תוכן, בשלב מסוים הטיול הופך לעבודה. תנו לעצמכם ימים ריקים, והם יהיו חלק מהימים שתזכרו.

המסלול שלנו: שלושה חודשים במזרח

המסלול שלנו: שלושה עד ארבעה חודשים בדרום אמריקה

עשרה כללים שהיינו רוצים שמישהו יגיד לנו לפני הטיול הגדול

אל תזמינו את כל הטיול לפני שעליתם למטוס. אל תסחבו דברים "אולי אצטרך". אל תבחרו הוסטל רק לפי המחיר. אל תהפכו ספונטניות לחוסר אחריות. אל תרגישו שאתם חייבים לטייל עם מי שהתחלתם איתו.

אל תתייחסו לכל יום מנוחה כיום מבוזבז. אל תגיעו לטרק בלי לבדוק גובה, מזג אוויר וציוד. אל תשמרו את כל הכסף והכרטיסים באותו מקום. אל תנסו לראות שש מדינות בחודש. ואל תחכו לסוף הטיול כדי לפרגן לעצמכם מדי פעם בחדר נוח.

הטיול הגדול לא נמדד במספר החותמות בדרכון. בסוף לא זוכרים שב־14 בנובמבר הייתם במדינה מספר שבע. זוכרים את הבחור שהכרתם בהוסטל בהאנוי והמשיך איתכם שבועיים, את הבוקר שבו הפיץ רוי יצא מתוך העננים, את הלילה שבו החשמל נפל באי, את הנסיעה שלא נגמרה, את הפעם הראשונה שעמדתם מול מאצ׳ו פיצ׳ו, את הצלילה בקו טאו, את הבונגלו בפאי, ואת הארוחה שעלתה שני דולר והייתה אחת הטובות בחיים.

ואת אותו רגע קטן, אי שם בצד השני של העולם, שבו הבנתם שאתם יודעים להסתדר לבד. זה הטיול הגדול: לא להספיק את העולם, אלא לתת לעצמכם מספיק זמן באמת להיות בתוכו.

וכשמגיע הרגע שבו נמאס לכם ממיטת הקומותיים ואתם רק רוצים חדר, מקלחת, מזגן ושמונה שעות שינה, אפשר לחפש את העיר שבה אתם נמצאים ולראות מה מחכה לכם ללילה הבא, להתחיל מהמלונות מתחת ל־50 דולר (נפתח בלשונית חדשה) או פשוט לשאול את שרי (נפתח בלשונית חדשה) מה מתאים לכם בעיר הזאת. לפעמים הסטיי הכי טוב בטיול הוא דווקא זה שמגיע אחרי שלא ישנתם שבוע.

שאלות שמטיילים אחרי צבא באמת שואלים

מה עדיף לטיול הגדול, המזרח או דרום אמריקה?
דרום מזרח אסיה נוחה יותר לטיול עצמאי ראשון: מרחקים קצרים יחסית, תשתית תרמילאים עצומה, הוסטלים בכל מקום ואפשרות לבנות מסלול תוך כדי תנועה. דרום אמריקה היא מסע ארוך יותר של מרחקים גדולים, גבהים ואקלימים משתנים, והיא מתאימה במיוחד למי שהיעדים שלו הם מאצ׳ו פיצ׳ו, מדבר המלח באויוני ופטגוניה. אין תשובה נכונה אחת, ורבים עושים את שתיהן בטיולים נפרדים.
כמה זמן צריך לטיול הגדול אחרי הצבא?
חודש מספיק למדינה אחת או שתיים. שלושה חודשים הם המינימום שמאפשר להרגיש טיול ארוך אמיתי, וארבעה עד שישה חודשים מאפשרים גם לחיות בדרך. הכלל החשוב יותר הוא לא לתכנן לפי מספר מדינות: פחות יעדים ויותר זמן בכל אחד כמעט תמיד מייצרים טיול טוב יותר.
צריך להזמין את כל הלינה מראש?
לא. הזמינו מראש את הלילות הראשונים אחרי טיסה בינלאומית, לינה בעונות שיא ובאירועים גדולים, טרקים עם מכסות ואזורים עם מעט חדרים. את שאר המסלול השאירו גמיש, כי בטיול ארוך התוכנית משתנה כמעט תמיד.
הוסטל או מלון?
שניהם, בשלבים שונים של הטיול. דורם מתאים למי שמטייל לבד ורוצה להכיר אנשים, חדר פרטי בהוסטל נותן חברה בלי לוותר על פרטיות, גסטהאוס והומסטיי מתאימים לעיירות ולכפרים, ומלון פשוט הוא הפתרון הנכון אחרי תקופה ארוכה של דורמס, נסיעות לילה וטרקים.
איך בוחרים הוסטל בלי ליפול?
לפי הביקורות האחרונות ולא רק לפי הציון. חפשו התייחסויות לניקיון, ללוקרים, לרעש, למזגן, למקלחות ולמיקום, ובדקו מה אופי המקום: הוסטל מסיבות והוסטל שקט יכולים לקבל את אותו ציון בדיוק ולהתאים לשני אנשים שונים לגמרי.
האם אפשר לטייל לבד אחרי הצבא?
כן, וזה נשמע מפחיד הרבה יותר לפני הטיסה מאשר אחרי הלילה הראשון. הוסטלים באזורי התרמילאים בנויים סביב מפגש: אזור משותף, סיורים משותפים ולוח פעילויות. רוב המטיילים הסולו מוצאים חברה בימים הראשונים, וגם ממשיכים לבחור ימים שבהם הם לבד.
כמה כסף צריך לטיול הגדול?
תלוי לגמרי בסגנון, ולכן עדיף לחשוב בשלוש שכבות: הוצאה יומית של לינה, אוכל ותחבורה מקומית; הוצאות גדולות שקורות פעם בכמה שבועות כמו טיסות, ויזות, ביטוח, ציוד, טרקים וקורסי צלילה; וקרן חירום שלא נוגעים בה. הקרן היא לא כסף לעוד שבוע טיול אלא כסף לחזור הביתה או להחליף ציוד שנגנב.
מה עושים עם הגובה בפרו, בוליביה ונפאל?
נותנים לגוף זמן. קוסקו, לה פאס וערי ההרים בנפאל נמצאות בגבהים שרוב האנשים לא חוו, ומאמץ קשה ביום הראשון הוא הטעות הנפוצה. תכננו יום או יומיים של התאקלמות לפני טרק, שתו הרבה, עלו בהדרגה, ובכל תסמין משמעותי או החמרה עצרו ופנו לייעוץ רפואי.
תרמיל או מזוודה?
תרמיל, כמעט בכל מסלול שכולל סירות, מדרגות, שבילים ואוטובוסים. אין צורך בתרמיל הגדול ביותר בחנות, כי תרמיל גדול פשוט מתמלא. ארזו לשבוע ולא לחצי שנה, ותסמכו על כך שיש מכבסות כמעט בכל תחנה במסלול.
מה כדאי לבדוק לפני שנוסעים למדינה חדשה במסלול?
אזהרות מסע ומידע רשמי עדכניים, דרישות ויזה ותנאי כניסה, תוקף הדרכון והביטוח, ועונת הגשמים או השיא באזור שאליו אתם נכנסים. המידע הזה משתנה, ולכן בודקים אותו מחדש בסמוך לנסיעה ולא מסתמכים על פוסט או סרטון ישן.

עוד מהמגזין

קריאה נוספת

מאת Sherry AI

Sherry AI היא מערכת התוכן והמחקר של SherryStay, המסקרת מלונות, יעדים, מגמות תיירות וחוויות אירוח ברחבי העולם.

מקור: SherryStay.com

שתפו את הכתבה

פורסם: · עודכן: