אירופה על ארבעה גלגלים: המסלול שחוצה יבשת בקצב שלכם

מסלול של כ-18 יום מאמסטרדם לרוביני שבקרואטיה, דרך ברוז׳, פריז, אלזס, היער השחור, אינטרלאקן, אגם גארדה, הדולומיטים וליובליאנה.

רוב ימי המעבר בנויים סביב שלוש עד ארבע שעות נהיגה נטו, לא יותר.

באמסטרדם ובפריז לא נכנסים עם הרכב לעיר. מחנים ועוברים לרגליים ולתחבורה ציבורית.

כל המלונות בכתבה נבחרו לפי חניה מאומתת בנתונים שלנו, ולא לפי הנחה — כולל מה בדיוק יש בכל אחד: חניה חינם בשטח, חניון מקורה או חניה בקרבת מקום.

הנציבות האירופית מציינת ש-73% מהסדרי הגישה העירונית לרכב באירופה הם אזורי פליטה נמוכה או אפסית, ולכן חניה היא חלק מבחירת המלון ולא פרט שבודקים אחר כך.

שווייץ, אוסטריה וסלובניה מפעילות מדבקות אגרה. את המחיר ואת מועד תחילת התוקף בדקו אצל המפעיל הרשמי סמוך לנסיעה — התנאים משתנים משנה לשנה.

המסע מתחיל באמסטרדם, והדבר הראשון שאנחנו ממליצים לעשות הוא לא לקחת את הרכב. לפחות לא מיד.

אמסטרדם היא עיר של הליכה, אופניים ותחבורה ציבורית. רכב במרכז מוסיף חניה, עלויות וכאב ראש שלא נותנים לכם כמעט שום דבר בתמורה. לכן אנחנו מתחילים בשני לילות בעיר, ורק בבוקר היציאה אוספים את הרכב.

שוטטו לאורך התעלות, שבו ליד יורדאן, עברו בשוק, אכלו ארוחת ערב טובה ולכו לישון. מחר מתחיל הטיול האמיתי.

ואם אתם כן רוצים את הרכב מהרגע הראשון, קחו אותו החוצה מהמרכז — צפונה, מעבר ל-IJ, או דרומה־מזרחה, שם הרחובות רחבים והחניה מפסיקה להיות בעיה. NH Amsterdam Noord הוא נכס 4 כוכבים עם חניה חינם בשטח המלון. Hotel Campanile Amsterdam Zuidoost, 3 כוכבים, מציע חניה חינם בשטח וגם חניה בקרבת מקום; ו-Amadi Panorama Hotel, 4 כוכבים, מגיע עם חניון מקורה — מה שחשוב כאן יותר מהכוכבים. את המרחק המדויק מהמרכז ואת דרך ההגעה אליו כדאי לאשר מול המלון, כי באמסטרדם ההבדל בין ״קרוב״ ל״נוח״ תלוי בתחבורה ולא בקילומטרים.

יוצאים דרומה. זה היום הראשון שבו מתחילים להבין למה בחרנו ברכב: אין הגעה לשדה תעופה שעתיים קודם, אין בידוק, אין מגבלת מזוודה ואין שער עלייה. פשוט נוסעים.

היעד הוא ברוז׳, אחת הערים היפות בבלגיה: מרכז עתיק, תעלות, בתי לבנים וכיכרות קטנות. אבל אל תגיעו רק לשעתיים ותמשיכו. אחרי שאוטובוסי היום עוזבים, ברוז׳ משתנה — הרחובות מתרוקנים והאורות נדלקים על התעלות. זה הזמן שבו כדאי להיות שם.

וכאן החניה מפסיקה להיות פרט טכני. המרכז ההיסטורי של ברוז׳ הוא רשת סמטאות אבן שלא נבנתה לרכב, ולכן ההחלטה היא בעצם אחת: לישון בפנים ולהחנות פעם אחת, או לישון בחוץ ולהיכנס ברגל. Martin's Brugge יושב כ-100 מטר מהמרכז עם חניון מקורה, כלומר אתם מחנים בערב ולא נוגעים ברכב עד הבוקר. מי שמעדיף לשלם פחות ולוותר על הצעדים: Hotel Olympia, כ-1.6 קילומטר מהמרכז, ו-Green Park Hotel Brugge, כ-4.2 קילומטר — שניהם עם חניה חינם בשטח.

ממשיכים לפריז, וכאן מגיע כלל שילך איתנו לאורך כל הטיול: לא כל מקום שאליו מגיעים ברכב צריך לחקור ברכב.

פריז היא הדוגמה המושלמת. ברגע שהגענו, מחנים. מכאן משתמשים במטרו וברגליים.

וזה לא רק עניין של נוחות. הנציבות האירופית מציינת ש-73% מהסדרי הגישה העירונית לרכב באירופה (UVARs) הם אזורי פליטה נמוכה או אפסית, ומונה שש קטגוריות של הסדרים כאלה: אזורי פליטה נמוכה, אזורי אפס פליטות, אגרות גודש, אזורי הולכי רגל, הסדרי חניה ואזורי תנועה מוגבלת. בטיול חוצה אירופה, חניה היא חלק מבחירת המלון ולא פרט שבודקים אחרי ההזמנה.

בפריז נשארים שני לילות. לא מנסים ״לעשות את פריז״. יוצאים בערב, אוכלים, הולכים לאורך הסן, בוחרים שכונה אחת או שתיים ופשוט נהנים. ה-Road Trip עוד ארוך.

בפריז חניון מקורה שווה יותר מכוכב נוסף, כי הוא מוציא את הרכב מהרחוב לכל תקופת השהייה. L'Empire Paris יושב כ-850 מטר מהמרכז עם חניון; Peyris Opera Hotel כ-2 קילומטר משם; ו-Castille Paris - Starhotels Collezione, 5 כוכבים, כ-2.3 קילומטר. בכל השלושה הרכב יורד למטה ונשאר שם.

עוזבים את פריז ונוסעים מזרחה. אחרי כמה שעות מתחיל אחד החלקים היפים במסלול.

שטרסבורג מוכרת. קולמר מוכרת. אבל עם רכב אפשר לעשות משהו אחר לגמרי: לנסוע בין הכפרים. ריקוויר, קייזרסברג, אגישהיים, ריבוביל. כבישים קטנים עוברים בין כרמים וכפרים שנראים כאילו מישהו בנה אותם בשביל סרט.

כאן לא צריך ״אטרקציה״. האטרקציה היא לפתוח את החלון ולהמשיך לנסוע.

אני דווקא לא הייתי ישנה בשטרסבורג. הייתי בוחרת בקולמר או באחד מכפרי היין. הגעתם עם רכב בדיוק כדי שתוכלו לעשות את זה.

ב-SherryStay רשום The Originals City, Hôtel Colmar Gare, נכס 3 כוכבים כ-640 מטר ממרכז קולמר, עם חניה חינם בשטח וחניה חינם בקרבת מקום. אם אתם מעדיפים לצאת מהעיר: Hotel L'Europe Colmar, BW Signature Collection, 4 כוכבים, כ-3.4 קילומטר מהמרכז, גם הוא עם חניה חינם בשטח.

שני לילות באזור זה מינימום סביר. עם רכב, כל כפר במרחק עשרים דקות הופך לאפשרות.

זה אחד הרגעים שאני אוהבת בטיול כזה. נוסעים. מופיע שלט. ועכשיו אתם בגרמניה.

אין טיסה. אין יום שהתבזבז על מעבר. הנוף פשוט ממשיך.

אחרי אמסטרדם, ברוז׳, פריז ואלזס צריך קצת טבע, והיער השחור נותן בדיוק את זה: כבישים שמתפתלים בתוך יער, אגמים, בתי עץ, עיירות קטנות, מפלים, והרבה מקומות שבהם עוצרים רק כי ראיתם משהו יפה בצד הדרך.

אפשר לעבור דרך פרייבורג ולהמשיך לכיוון טיטיזֶה או שלוכזֶה. אבל אל תנסו לסמן כל נקודה בגוגל מפות. השאירו חצי יום בלי תוכנית. זה נשמע כמו בזבוז במסלול מתוכנן; ב-Road Trip זו לפעמים ההחלטה הכי טובה בטיול.

ללינה עם רכב האזור נוח במיוחד. ב-SherryStay רשומים NATURE TITISEE - Easy. Life. Hotel., נכס 3 כוכבים כ-1.4 קילומטר ממרכז טיטיזה עם חניה חינם בשטח, ו-Action Forest Hotel, כ-370 מטר מהמרכז, גם הוא עם חניה חינם בשטח.

הנוף מתחיל להשתנות. ההרים עולים, האגמים מקבלים צבע כמעט לא הגיוני. הגענו לשווייץ.

אפשר לבנות כאן שבוע שלם, אבל אנחנו חוצים יבשת, ולכן הייתי בוחרת אזור אחד: לאוטרברונן ואינטרלאקן. זה נותן עמק, מפלים, הרים ואגמים בלי להתחיל לרדוף אחרי כל שווייץ.

והנה עוד כלל: אם אתם נוסעים לעיירה או לכפר שבהם הרכב אינו שימושי, משאירים אותו ונוסעים ברכבת המקומית. המכונית היא כלי, לא בן משפחה שחייב לבוא לכל מקום.

ב-SherryStay רשום Grand Hotel Beau Rivage, נכס 4 כוכבים כ-660 מטר ממרכז אינטרלאקן, עם חניה חינם בשטח וחניה בקרבת מקום. אפשרויות נוספות: Hotel Derby Interlaken - Action & Relax, 3 כוכבים, כ-265 מטר מהמרכז עם חניה חינם בשטח, ו-The Hey Hotel, 4 כוכבים, כ-345 מטר מהמרכז, עם חניה חינם בשטח וגם חניון מקורה.

יש ימים במסלול שבהם רוצים להגיע מהר. וזה לא אחד מהם.

זה יום של מעברי הרים, אגמים וכבישים שגורמים לעצור שוב ושוב. בהתאם לעונה ולתנאי הדרך אפשר לבנות את המעבר לכיוון צפון איטליה דרך מסלול אלפיני מתאים.

וזה בדיוק המקום שבו אסור להתעקש על מסלול שנכתב חודשים קודם. מעברי הרים מושפעים משלג, מעבודות כביש וממזג אוויר. בודקים את מצב הכבישים סמוך לנסיעה. לא נוסעים למעבר הרים כי כתבה באינטרנט אמרה שהוא יפה.

אחרי ימים של נהיגה ונופים מגיעים לאגם גארדה, וזה המקום לעצור. לא מוזיאון, לא סיור, לא ״חייבים להספיק״. מלון ליד האגם, מקלחת, יין, ארוחת ערב, שינה.

טיול של 18 יום נהרס מהר מאוד אם מתכננים כל יום כאילו הוא היום היחיד באירופה.

לילה אחד או שניים. ואם יש זמן, שניים.

ב-SherryStay רשום Villa Nicolli Romantic Resort, נכס 4 כוכבים למבוגרים בלבד, כ-890 מטר ממרכז ריווה דל גארדה, עם חניה חינם בשטח וחניון מקורה. אפשרויות נוספות: Hi Hotels Riva del Garda, 3 כוכבים, כ-1.25 קילומטר מהמרכז, ו-Ambassador Suite Hotel, 3 כוכבים, כ-1.5 קילומטר — שניהם עם חניה חינם בשטח.

ואז מגיעים לדולומיטים, וכאן אין צורך להסביר הרבה. יש מקומות שבהם התמונות עושות עוול למציאות; זה אחד מהם.

כבישים עוברים בין קירות סלע עצומים, כרי דשא וכפרים קטנים. ואל גרדנה, אורטיזאי, פאסו גרדנה, אלטה בדיה. בהתאם לעונה, חלק מהכבישים והמעברים דורשים בדיקה מראש; אבל כשהתנאים טובים, זה אחד מקטעי הנהיגה היפים במסע.

וכאן אנחנו שוב מאטים: שני לילות לפחות. אם יש לכם 21 יום במקום 18, כאן הייתי מוסיפה לילה. לא בפריז. לא באמסטרדם. כאן.

ב-SherryStay רשום Hotel Angelo Engel, נכס 4 כוכבים כ-170 מטר ממרכז אורטיזאי, עם חניה חינם וחניון מקורה. אפשרויות נוספות: Hotel Luna Mondschein, 4 כוכבים, כ-520 מטר מהמרכז, גם הוא עם חניה חינם וחניון, ו-Residence Magdalena, 3 כוכבים, כ-240 מטר מהמרכז, עם חניה חינם.

זה החלק הפחות רומנטי, והוא זה שעולה כסף.

אין ״חוק נהיגה אירופי אחד״. Your Europe, השירות הרשמי של האיחוד האירופי, מזכיר שלא בכל מדינות האיחוד יש אותם חוקי תנועה, וממליץ לוודא שיש לכם רישיון נהיגה תקף וכיסוי ביטוחי מספק לפני שאתם נוהגים במדינה אחרת.

על גבי זה יושבות כמה מערכות שונות: מדבקות אגרה (vignettes) המשלמות על שימוש בכבישים מסוימים לתקופה קצובה; אגרות לפי כביש או קטע; אגרות קטע נפרדות במנהרות ובמעברי אלפים מסוימים; אזורי פליטה נמוכה בערים; ואזורי תנועה מוגבלת, נפוצים במיוחד במרכזים היסטוריים.

שווייץ, אוסטריה וסלובניה כולן מפעילות מערכת מדבקה או מדבקה אלקטרונית לשימוש בכבישים המהירים שלהן. את המחיר, את משך התוקף ואת מועד תחילת התוקף בדקו באתר המפעיל הרשמי של אותה מדינה סמוך לנסיעה — ASFINAG באוסטריה, DARS בסלובניה, והרשות הפדרלית המוסמכת בשווייץ. המחירים והתנאים משתנים משנה לשנה, ומדבקה אלקטרונית שנרכשת אונליין לא תמיד נכנסת לתוקף באותו רגע.

ואל תקנו מדבקה מאתר אקראי. קנו מהמפעיל הרשמי, ואם הרכב שכור — בדקו קודם אם כבר קיימת עליו מדבקה תקפה. אל תשלמו פעמיים.

ואז מגיעה סלובניה. קטנה מספיק כדי להרגיש נגישה, יפה מספיק כדי לגרום לכם לשנות את התוכנית.

אגם בלד הוא המראה המפורסם, אבל עם רכב אפשר להמשיך לעמק סוצ׳ה, לאגמים, להרים ולעיירות קטנות. ואפשר גם לבלות ערב בליובליאנה.

שני לילות.

ב-SherryStay רשום Ljubljana Resort, נכס 4 כוכבים כ-5.4 קילומטר ממרכז ליובליאנה, עם חניה חינם בשטח — בדיוק סוג המקום שנוח להגיע אליו ברכב. קרוב יותר למרכז: Hotel Katrca 1905, 3 כוכבים, כ-1.7 קילומטר, ו-MartaStudio, כ-1.5 קילומטר; שניהם עם חניה חינם בשטח.

אחרי תעלות, ערים, כרמים, יערות, אגמים והרים מגיע משהו אחר. ים.

חוצים לקרואטיה ומתחילים לרדת לכיוון החוף האדריאטי. אפשר לבחור את איסטריה אם רוצים לסיים צפונה יותר, ואפשר להמשיך דרומה אם יש עוד ימים. אבל אנחנו לא רוצים להפוך את סוף הטיול לעוד מרוץ, ולכן הייתי מסיימת ברוביני ובחוף של איסטריה: עיר עתיקה שנכנסת אל הים, סמטאות, מסעדות, שקיעה.

והמכונית? סוף סוף יכולה לנוח.

ב-SherryStay רשום Hotel Delfin, נכס 4 כוכבים כ-455 מטר ממרכז רוביני, עם חניה חינם וחניה חינם בקרבת מקום. אפשרויות נוספות: Lone by Maistra Collection Hotel, 5 כוכבים, כ-830 מטר מהמרכז עם חניה חינם בשטח, ו-Adriatic Hotel by Maistra Collection, 4 כוכבים, כ-660 מטר מהמרכז.

ימים 1–2: אמסטרדם. יום 3: אמסטרדם ← ברוז׳. ימים 4–5: פריז. ימים 6–7: אלזס וקולמר. ימים 8–9: היער השחור. ימים 10–11: שווייץ, אינטרלאקן ולאוטרברונן. יום 12: מעבר לצפון איטליה ואגם גארדה. ימים 13–14: הדולומיטים. ימים 15–16: סלובניה. ימים 17–18: איסטריה ורוביני, קרואטיה.

זה לא מסלול שצריך לבצע כמו פקודות. זו עמוד השדרה של הטיול.

אם התאהבתם באלזס, הישארו. אם יורד גשם בדולומיטים, שנו תוכנית. אם הגעתם לאגם ומישהו אומר ״אני לא נכנס מחר שוב לרכב״ — אל תיכנסו. זו בדיוק הסיבה שבחרתם Road Trip.

כאן אפשר לחסוך הרבה כסף.

השכרת רכב באמסטרדם והחזרתו בקרואטיה היא השכרה בינלאומית בכיוון אחד. לא כל חברת השכרה מאפשרת את זה, וכשהיא כן מאפשרת, עמלת ההחזרה הבינלאומית יכולה להיות משמעותית. בנוסף צריך לוודא שהחוזה מתיר מעבר בכל המדינות במסלול ושכיסוי הביטוח תקף בהן.

אז לפני שסוגרים טיסה: בקשו הצעת מחיר לכל המסלול כולל עמלת הכיוון האחד הבינלאומית; בדקו את רשימת המדינות המותרות; בדקו אם קיימת עמלת מעבר גבול; בדקו מה קורה בשווייץ, שאינה חברה באיחוד האירופי; ובדקו מה כלול בביטוח.

ורק אז החליטו אם משתלם להחזיר את הרכב בקרואטיה. לפעמים מסלול שנראה יפה יותר על המפה עולה מאות אירו יותר בגלל נקודת ההחזרה בלבד.

במסע כזה אנחנו מחפשים מלון קצת אחרת. יש חמישה דברים שאני רוצה לדעת: האם יש חניה; כמה היא עולה; האם צריך להזמין מקום מראש; האם צריך להיכנס עם הרכב לאזור מוגבל; והאם אפשר לצאת בבוקר בלי לבלות ארבעים דקות בפקק עירוני.

מלון רומנטי באמצע מדרחוב יכול להיות נפלא לחופשה עירונית. ב-Road Trip הוא עלול להפוך לפרויקט לוגיסטי.

לפעמים מלון שנמצא עשר דקות מחוץ למרכז, עם חניה חופשית וגישה ישירה לכביש, הוא פשוט הבחירה הטובה יותר. כל המלונות שמופיעים בכתבה הזאת נבחרו קודם כל לפי זה.

אנחנו לא במרוץ. המסלול הזה בנוי כך שרוב הימים לא אמורים להפוך ליום שלם מאחורי ההגה.

ככלל תכנוני, שלוש עד ארבע שעות נהיגה נטו ביום מעבר הן כמות נעימה לרוב המטיילים.

כי שלוש שעות בגוגל מפות אינן שלוש שעות בטיול. צריך דלק. שירותים. קפה. ארוחת צהריים. פקק. תמונה. ״וואו, תעצרי פה.״ פתאום שלוש שעות הופכות לחמש. וזה בסדר.

אל תבנו מסלול שבו ישנים בכל לילה במדינה אחרת.

אל תיקחו רכב ביום הראשון באמסטרדם רק כי ״זה Road Trip״.

אל תזמינו מלון במרכז היסטורי לפני שבדקתם חניה.

אל תיכנסו לעיר אירופית עם הרכב רק כי אפליקציית ניווט אמרה שאפשר — היא לא תמיד יודעת מה מותר לרכב הספציפי שלכם.

ואל תתכננו שש שעות נהיגה ואז תוסיפו ״ובערב נטייל בעיר״. אחרי שש שעות נהיגה, יש סיכוי טוב שהאטרקציה שתעניין אתכם יותר מכל קתדרלה תהיה המיטה.

14 יום: אפשרי, אבל הייתי מורידה יעד אחד או שניים.

18 יום: מצוין למסלול הזה. 21 יום: לדעתי האידיאלי.

חודש: עכשיו כבר אפשר להתחיל לסטות מהמסלול, וזה המקום שבו Road Trip אמיתי נהיה נפלא. עם חודש הייתי מוסיפה עוד לילות באלזס, בשווייץ ובדולומיטים, ואולי ממשיכה מקרואטיה לאורך החוף.

זה אחד היתרונות הגדולים של רכב: לא צריך לארוז מחדש בשביל כל רכבת וטיסה.

אבל יש כלל אחד: לא משאירים מזוודות גלויות ברכב, במיוחד כשעוצרים בדרך בין שני מלונות. אם הרכב עמוס, עדיף לבחור עצירות שבהן אפשר להחנות באופן בטוח ולהסתיר את הציוד בתא המטען.

דרכונים, כסף, תרופות, מחשבים ופריטים יקרי ערך לא הופכים ל״מטען של המכונית״. הם נשארים אתכם.

אפשר. אבל מסלול רב־מדינתי ברכב חשמלי דורש עוד שכבת תכנון: טווח, טעינה, אפליקציות שונות, סוגי מטענים וזמינות באזורי הרים.

אם אתם כבר רגילים לנסוע ברכב חשמלי, זה יכול לעבוד מצוין. אם זו הפעם הראשונה שלכם, לא בטוח שטיול שחוצה חצי יבשת הוא המקום שבו הייתי לומדת.