הסוויטות שבהן ישנו האנשים החזקים בעולם

עשרה מקומות, מחולקים לשלוש רמות לפי חוזק המקור: שהייה מאומתת, מלון עם היסטוריה מדינית, וסוויטה ברמת ראשי מדינות.

הכלל שלפיו עבדנו: לא כותבים שמנהיג ישן בסוויטה מסוימת בלי מקור שמקשר במפורש בין האדם לחדר.

ב-Adlon בברלין הסוויטה קיבלה את שמה אחרי שאליזבת השנייה שהתה בה פעמיים.

כל עשרת המלונות נבדקו מול מנוע החיפוש שלנו והחזירו חדרים אמיתיים להזמנה.

לפני שה-Saxon הפך למלון, האחוזה הייתה בית פרטי. אחרי שחרורו מהכלא התגורר בה נלסון מנדלה במשך שישה חודשים, ביוהנסבורג.

כאן צריך לדייק, כי זה בדיוק סוג ההבדל שהכתבה הזאת נבנתה סביבו. המלון אומר במפורש שזה החדר שבו ערך מנדלה את האוטוביוגרפיה שלו, Long Walk to Freedom. הוא לא אומר שזו הסוויטה שבה ישן.

היום זו סוויטה של כ-400 מ״ר עם חדר שינה ראשי, חדר אורחים, סלון, חדר אוכל, אזור עבודה, מטבח באטלר ושירות באטלר. אבל מה שהופך אותה למה שהיא הוא לא הגודל, אלא השולחן.

במרקש יש מלון אחד שצ׳רצ׳יל חזר אליו שוב ושוב, וLa Mamounia הוא המקרה הנדיר שבו יש קישור ישיר בין אדם לחדר.

צ׳רצ׳יל נהג לבקש תמיד את אותו סט חדרים שמשקיף על הגנים, כדי שיוכל לצייר אותם מהמרפסת. הסוויטה שנושאת היום את שמו משקיפה על אותם גנים, ושמו חקוק מעל המיטה.

ודיוק אחד שכדאי לא לפספס: המשפט המפורסם ״זה המקום הכי יפה בעולם״ נאמר ב-1943 לרוזוולט, והוא נאמר על מרוקו ועל מרקש, לא על המלון.

Hotel Adlon Kempinski נמצא ממש מול שער ברנדנבורג בברלין, וה-Royal Suite שלו היא 185 מ״ר עם חדר שינה נפרד, חדר אוכל ומטבחון.

והסיפור מאחורי השם הוא בדיוק מה שחיפשנו: לפי Kempinski, אליזבת השנייה שהתה באותה סוויטה בשתי הזדמנויות, ובעקבות זאת היא שונתה ל-Royal Suite. זה קישור ישיר בין אדם לחדר, לא שם שיווקי.

שימו לב לבלבול נפוץ: הפרטים על קירות מחוזקי פלדה וזכוכית חסינת ירי בגרמניה שייכים ל-Presidential Suite של המלון, שהיא חדר אחר. על ה-Royal Suite נאמר שהיא עומדת ברמת האבטחה הנדרשת לראשי מדינות.

בפברואר 1861 היה אברהם לינקולן נשיא נבחר שקיבל איומים על חייו. הבלש Allan Pinkerton הבריח אותו לוושינגטון, והוא הגיע לWillard ב-23 בפברואר ונשאר עד השבעתו ב-4 במרץ.

והמחקר מוביל עד לחדר: Thurlow Weed שכר עבור המשפחה את אחת היחידות הטובות במלון, סוויטת פינה בקומה השנייה שנקראה Parlor Room No. 6. שם הרכיב לינקולן את הקבינט שלו וערך את התיקונים האחרונים בנאום ההשבעה.

המבנה השתנה מאז, ולכן אי אפשר להזמין היום את אותו חדר פיזי ולומר שזה הוא. אבל המלון מכונה Residence of Presidents, והוא נמצא במרחק צעדים מהבית הלבן.

רוב הכתבה הזאת עוסקת במנהיגים שהתארחו אצל מישהו אחר. Trump Turnberry הוא המקרה ההפוך: מלון גולף על חוף איישר שבסקוטלנד, שנמצא בבעלות עסקי המשפחה של דונלד טראמפ.

ב-14 וב-15 ביולי 2018, במהלך ביקורו בבריטניה, שהה טראמפ במלון הזה כנשיא מכהן ושיחק שם שתי סיבובי גולף.

זו אינה סוויטה שנקראת על שם מנהיג. זה מנהיג שהתארח בנכס שלו עצמו, וזה הופך אותו לפריט חריג ברשימה הזאת.

לפעמים החדר פחות חשוב ממה שקרה בתוך המלון. Mena House נמצא ממש לצד הפירמידות בגיזה, ליד קהיר.

בין 22 ל-26 בנובמבר 1943 התכנסה כאן ועידת קהיר, שבה נפגשו פרנקלין רוזוולט, וינסטון צ׳רצ׳יל וצ׳יאנג קאי־שק. מהוועידה יצאה הצהרת קהיר, שקבעה את תנאי השלום שיוטלו על יפן.

ולכן הוא נכנס לקטגוריה הזאת ולא לקטגוריית ״זה החדר שבו ישן המנהיג״: מה שמתועד כאן הוא מה שקרה במצרים בין הקירות האלה, לא איזה מספר חדר.

בירושלים יש מלון אחד שהפך במשך עשרות שנים לחלק מהנוף של ביקורים מדיניים, וה-Royal Suite שלו נמצאת בקומה השישית והעליונה.

המלון מתאר את הסוויטה עצמה כדירת מנהיגי העולם לאורך השנים. היא 155 מ״ר, עם סלון גדול, אזור ישיבות ואוכל נפרד, מטבחון ונוף פנורמי לעיר העתיקה.

ושוב, הפרדה שחשוב לשמור עליה: הזכוכית חסינת הרקטות, המיזוג נגד גז והרצפות המחוזקות שייכים ל-Jerusalem Suite, סוויטה נפרדת שנבנתה במיוחד לאירוח ביקורים רשמיים.

בלונדון, Claridge’s נהנה כבר עשורים ממוניטין כמעט מלכותי משל עצמו, וה-Royal Suite שלו היא דוגמה מצוינת לקטגוריה השלישית שלנו.

העיצוב שלה מבוסס על שמלת ההכתרה של אליזבת השנייה ועל ארוחת ההכתרה שנערכה במלון ב-1953: ציורי קיר בחדר האוכל עם ורד, דרדר, תלתן ונרקיס, שתי חדרי הלבשה עם רקמת יד שמחקה את טכניקת השמלה, ושולחן מהגוני עם כיסאות משי בגוון Buckingham blue.

אבל שימו לב מה לא נאמר כאן: זו סוויטה בהשראת ההכתרה, לא סוויטה שיש לנו מקור שהמלכה ישנה בה. וזו בדיוק ההבחנה שהכתבה הזאת מנסה לשמור עליה.

Raffles הוא אחד המלונות ההיסטוריים המזוהים ביותר עם סינגפור, והסוויטות הנשיאותיות שלו מסבירות היטב למה Presidential Suite אמיתית אינה פשוט חדר גדול יותר.

שתי הסוויטות נקראות Sarkies, על שם המשפחה שייסדה את המלון, ו-Sir Stamford Raffles. שתיהן 260 מ״ר במבנה ההיסטורי, ומשקיפות על Palm Court ועל הפורטה־קושר האגדית.

והחלוקה היא העיקר: סלון נפרד, חדר אוכל, פרלור, אזור הלבשה, פנטרי פרטי ומרפסות פרטיות גדולות. זה בדיוק המבנה שמאפשר לאורח להגיע עם פמליה ולהמשיך לנהל את היום מאחורי הדלת.

בג׳איפור, Rambagh Palace היה ביתם המלכותי של שליטי העיר לפני שהפך לאחד ממלונות הארמון המפורסמים בהודו.

ה-Grand Presidential Suite היא 167 מ״ר, עם סלון גדול שפונה אל הגנים וממשיך אל הטרסה, חדר אוכל מלכותי וחדר שינה ראשי עם אזור הלבשה.

המלון אומר שהסוויטות האלה אירחו אישים וסלבריטאים בינלאומיים. שימו לב לניסוח: זו קטגוריה של סוויטה שנבנתה ברמה המתאימה לראשי מדינות, ולא הצהרה על אדם מסוים שישן בה.